האם מעמידים לדין פלילי בגין הגשת תלונות שווא?

תלונת שווא היא מעשה המנצל לרעה את משאביה של המשטרה, ועשוי להוביל להעמדה לדין והרשעה של חפים מפשע. מסיבה זו, קבע המחוקק כי עצם מסירת תלונה תוך ידיעה כי תוכן התלונה הוא כוזב, מהווה עבירה פלילית שניתן להטיל בגינה עונש של מאסר בפועל.

עם זאת, רשויות אכיפת החוק נזהרות באופן אכיפתה של עבירה זו. זאת הן בשל הקושי להוכיח את כוונת המתלונן למסור מידע כוזב, והן בשל החשש כי העמדה לדין באופן לא זהיר בעבירות אלו עשוי לגרום לאפקט מצנן כלפי נפגעי עבירה המתלבטים האם להגיש תלונה במשטרה.

מהי תלונת שווא?

תלונת שווא היא מסירה של מידע לא נכון למשטרה, תוך ידיעה של המתלונן כי מדובר במידע לא נכון. עבירה זו מצטרפת לסוג עבירות נוסף שכותרתן היא פגיעה בסדרי השלטון. סוג עבירות אלו כולל גם עבירת הדחה בחקירה, מסירת עדות שקר בהליך משפטי, הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות.

העונש בגין עבירה זו נגזר באופן ישיר מאופי התלונה. במידה שהתלונה גורסת בכזב כי אדם פלוני ביצע עבירה שהעונש הנקוב בצדה בחוק העונשין הוא עד 3 שנות מאסר, אזי גם העונש בגין תלונת השווא יהיה לכל היותר 3 שנות מאסר. מנגד, ככל שהתלונה גורסת כי פלוני ביצע עבירה ברף ענישה חמור יותר, העונש בגין תלונת השווא יכול להגיע עד ל- 5 שנות מאסר.

כיצד ניתן להוכיח מסירת תלונת שווא?

במשפט הפלילי, נדרשת התביעה להוכיח כי אדם ביצע את העבירה המיוחסת לו הן במישור העובדתי והן במישור הנפשי. כך, לצד הצורך להוכיח כי אדם ביצע מעשה אסור, יש להוכיח כי התכוון לכך, או שנהג בפזיזות. זאת בניגוד לדיני הנזיקין או הרשלנות, שבהם די בעצם המעשה כדי לחייב אדם בקרות נזק מסוים, ללא צורך להוכיח כוונה או פזיזות מאחורי המעשים הפיזיים.

על מנת להוכיח כי אדם ביצע עבירה של תלונה שווא, על רשויות האכיפה להוכיח כי הוא עשה זאת בכוונה מתוך ידיעה שמדובר במידע כוזב אשר עשוי להוביל להרשעתו של חף מפשע. ככל שקיים ספק שמא המתלונן סבר כי תלונתו היא אמיתית מנקודת מבטו הסובייקטיבית, סביר שהתביעה תתקשה להביא להרשעתו.

מה מדיניות התביעה כלפי חשודים במסירת תלונת שווא?

רשויות התביעה מכירות בקושי המעשי וגם העקרוני לנקוט בהליך פלילי מול מי שהגיש תלונה אשר התבררה כלא נכונה. הקו הדק בין מסירת שקר לבין מסירת תלונה שאין לה תמיכה ראייתית מצריך זהירות רבה, ובשל כך נוצרה הנחיית פרקליט המדינה המנחה את רשויות אכיפת החוק למול סוגיות אלו.

על פי ההנחיה, כאשר נדרש תובע לבחון את האפשרות להעמיד אדם לגין בשל מסירת מידע שקרי בחקירתו, עליו לתת דעתו לשאלות הבאות:

1. האם השקר נאמר על ידי המתלונן באופן מודע.
2. האם המידע הכוזב הוא בליבת התלונה או בשוליים שלה.
3. האם הידיעה על כך שמדובר בתלונת שווא הגיעה לידי המשטרה בשל חרטה של המתלונן על מעשיו או על ידי גורם חיצוני.

מה צפוי לאדם המועמד לדין בגין תלונת שווא?

ככל שהתביעה תסבור כי האמירה השקרית הייתה במטרה להפללת שווא של אדם, גרמה לו נזק ולניצול משאבי חקירה רבים, אזי היא תפעל להעמדת המתלונן לדין. מנגד, ככל שהשקר לא נגע בליבת התלונה והמתלונן הביע חרטה על מסירת המידע הכוזב, תיטה התביעה שלא למצות עמו את הדין.

לאחר החלטתה על העמדת החשוד במסירת תלונת שווא לדין, וככל שיורשע אותו אדם בעבירה, צפוי בית המשפט לשקול את הרכיבים הבאים בעת גזירת עונשו:

• הנזק שנגרם כתוצאה מתלונת השווא.
• סוג העבירה שייחס הנאשם למושא תלונתו.
• האם הנאשם הודה ולקח אחריות על המיוחס לו או ניהל את משפטו וכפר באשמתו.
• עברו הפלילי של הנאשם.

תלונת שווא – העמדה לדין בזהירות ובנחישות

אדם המוסר תלונה כנגד חברו בפני המשטרה תוך מסירה של פרטים כוזבים באופן מודע מבצע עבירה של מסירת תלונת שווא. ואולם, גם בהינתן שיש ראיות כנגד אדם על מסירת מידע כוזב לרשויות אכיפת החוק, נדרשת התביעה לאבחן בין התנהגות ברף חומרה נמוך לבין התנהגות ברף חומרה גבוה שנועדה לגרום למושא התלונה נזק חמור.