ההגדרה הפלילית של תלונת שווא בחוק העונשין

רשויות אכיפת החוק מעודדות כל אדם למסור לה מידע על ביצוע עבירה פלילית, בין אם הם עדים לביצוע עבירה או שנפגעו בעצמם מביצוע עבירה. זאת, על רקע מחקרים הנערכים מעת לעת המצביעים על כך שהעבירות המדווחות מהוות רק כמחצית מכלל העבירות המבוצעות בפועל.

על רקע קריאה זו, חמור במיוחד מקרה שבו אדם מנצל את נכונות הרשויות להטות אוזן לתלונות, על מנת למסור מידע כוזב. המחוקק אשר היה ער לאפשרות עשיית מעשה שכזה, ניסח סעיף בחוק העונשין שלפיו מסירת תלונת שווא מהווה עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר אפשרי.

מהי תלונת שווא לפי החוק?

חוק העונשין אינו עושה שימוש בביטוי תלונת שווא, אלא בביטוי מסירת ידיעה כוזבת. ואולם, על פי החוק, אדם המוסר ידיעה כוזבת ביודעין, כלפי אדם פלוני, הוא מי שאולי נוהג בצורה לא ראויה ומגונה חברתית, אך לא כזו המגבשת עבירה של תלונת שווא. על מנת שעבירה מעין זו אכן תתגבש, על הידיעה הכוזבת להימסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית.

החוק מאפשר הטלה של עד 3 שנות מאסר על  מי שמסר ידיעה כוזבת ובמקרים שהידיעה מייחסת באופן כוזב ביצוע עבירה מסוג פשע – עבירה שהעונש המירבי בצידה הוא מעל 3 שנות מאסר – ניתן להטיל על מוסר הידיעה עד 5 שנות מאסר.

מה התנאים להרשעה בעבירה של תלונת שווא?

הרכיב המרכזי הנדרש על מנת להרשיע אדם בעבירה של מסירת תלונת שווא, הוא ידיעה ברורה של מוסר הידיעה כי תלונתו שקרית. היות שמדובר במסירת מידע באופן סובייקטיבי, אשר נקלט לכאורה בחושיו של המתלונן, אזי במצבים בהם קיים ספק באשר לכוונותיו יהיה קושי לייחס לו זדון במסירת התלונה.

אחת הסכנות הטמונות בהגשת תלונת שווא היא הבאת המשטרה והתביעה לנקיטת הליכי חקירה והעמדה לדין כלפי האדם נגדו נמסרה התלונה. עם זאת, תוצאות הגשת התלונה הכוזבת אינן משפיעות על האפשרות להגיש אישום. כך, גם אם מוסר התלונה חוזר בו בסמוך למסירתה ומבלי שנגרם כל נזק, עדיין נתונה בידי רשויות התביעה, כך לפי חוק העונשין, האפשרות להגיש נגדו כתב אישום.

אילו עבירות דומות במהותן לעבירה של תלונת שווא?

עבירה של תלונת שווא, או בשמה הרשמי 'מסירת ידיעה כוזבת', מנויה בפרק שלם שכותרתו 'פגיעה בסדרי השלטון והמשפט'. בפרק זה ניתן למצוא מספר עבירות דומות במהותן לעבירה של תלונת שווא, שכן גם הן עוסקות בהטעיה של אדם את מערכת אכיפת החוק. בין עבירות אלו ראוי לציין עבירה של מסירת ידיעות סותרות בפני שני גופי חקירה או משפט שונים, ומסירת עדות שקר בהליך משפטי.

באילו מקרים עשוי מוסר תלונת שווא להיענש?

פתיחה בחקירה כנגד אדם בגין ביצוע מעשה של תלונת שווא, דומה במהותה לפתיחת חקירה בגין כל עבירה אחרת. עם זאת, סביר כי בשל המסוכנות הנמוכה הגלומה בה לשלום הציבור, לא תנקוט המשטרה בהליך של מעצר לצורך חקירה. עם פתיחת החקירה צפוי לחשוד במסירת תלונה כוזבת אחד מהתרחישים הבאים:

• סגירת התיק – הסגירה יכולה להיות באחת מ- 3 עילות הסגירה המצויות הכוללות חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.
• הצעה להסדר מותנה – ככל שמדובר במסירת תלונה על עבירה שאינה פשע, ייתכן כי התביעה תציע לחשוד הסדר מותנה. במסגרתו, תמורת הודאה בכתב אישום ועמידה בעונשים קלים יחסית כגון תשלום קנס, פיצוי או התחייבות להימנע מעבירה, תסכים התביעה לסגור את התיק נגדו מבלי להגיש כתב אישום.
• הגשת כתב אישום – במקרה כזה, יהיה בידי הנאשם להוכיח את חפותו, ובמידה שיורשע, או יבחר להודות במסגרת הסדר, אזי העונש שייגזר עליו יושפע בין השאר מטיב התלונה, הנזק שגרמה, ומאמציו של הנאשם לתקן את מעשיו.

תלונת שווא – מעשה בעל פוטנציאל נזק עצום

מעשה של תלונת שווא עשוי שלא לגרום נזק כלל, והוא עשוי להרוס חיים של אדם חף מפשע בלא עוול בכפו. כך, כדור השלג שתחילתו במסירת עדות והמשכו בפתיחה בחקירה, עשוי להיגמר במעצר, הגשת אישום ואף הרשעת שווא. על כן, מאפשר המחוקק לתביעה למצות את הדין בחומרה עם מי שמנצל לרעה את מערכת אכיפת החוק. עם זאת, מקרים ברף נמוך, תחת ייצוג משפטי מיטבי, עשויים להסתיים בתוצאה חיובית עבור מוסר התלונה הכוזבת.

*הערכתנו שלוחה לעו"ד שמשון וייס, על הסיוע והתרומה בגיבוש התוכן.