ביום לא בהיר אתה 'מתבשר' כי הוגשה נגדך תלונה במשטרה על אלימות. כיצד עליך לנהוג? האם המשטרה תעמיד לדין את המתלונן, במידה ויתברר לה שמדובר בתלונת שווא? ומה לגבי פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לך? על כך במאמר שלפניכם.
תלונות שווא – תופעה פסולה המזיקה לנשים שבאמת נפגעו
תלונות שווא על אלימות אינן דבר נדיר. לא אחת אנו שומעים על תלונה כוזבת כנגד גבר בגין אלימות במשפחה. תלונות מסוג זה מצויות בקרב בני זוג בהליכי גירושין, כאשר האשה מתלוננת כנגד הגבר על אלימות כלפיה או כלפי הילדים.
תופעת תלונות השווא הינה תופעה פסולה, אשר מלבד היותה פוגעת בגבר המואשם על לא עוול בכפו, היא פוגעת גם בנשים אחרות אשר באמת חוו אלימות. ככל שמתרבים מקרי תלונות השווא, כך היחס אל הנשים שבאמת חוו אלימות יהיה ספקני יותר וידידותי פחות.
זאת ועוד, כאשר מדובר בהליכי גירושין, מי שנפגע יותר מכל הם הילדים. על פי מחקרים רבים, ילדים זקוקים לאב המעורב בחייהם, ותלונת שווא כנגד הגבר מרחיקה אותו מילדיו ופוגעת בראש ובראשונה בהם.
התנהג באיפוק והיזהר מפרובוקציות
אם הגישו כנגדך תלונה בגין אלימות, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לנהוג באיפוק ובצורה רגועה. עליך להראות לשופט כי אתה רחוק מלהיות אדם אלים וכי מדובר בתלונה חסרת בסיס.
כאשר מדובר בתלונה במשטרה המוגשת במסגרת הליכי הגירושין, עליך לנסות להימנע מלהיגרר לחיכוכים ולהרמת טונים בוויכוחים עם אשתך/פרודתך/גרושתך. לא פעם, וויכוחים שנראים 'תמימים' וספונטניים אינם אלא וויכוחים מתוכננים ומוקלטים אשר נועדו ליצור פרובוקציה שתגרום לך להתנהג באלימות. נהג באיפוק, וכך תמנע מעצמך סיבוכים מיותרים.
המשטרה בדרך כלל לא מעמידה לדין מגיש תלונת שווא על אלימות
מסירת ידיעה כוזבת למשטרה היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. החוק קובע כי "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים".
עם זאת, על פי הוראת הפרקליטות אין להעמיד לדין מתלונן על אלימות, למעט מקרים נדירים. "רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה", קובעת הנחיה 2.5 של הפרקליטות, ומנמקת: "בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט… לבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם, מהעדר כוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה".
פיצויים בגין לשון הרע ובגין רשלנות
בלי שום קשר להליכים הפליליים שייפתחו או לא ייפתחו כנגד המתלונן, ניתן לפתוח כנגדו בהליכים אזרחיים ולהגיש כנגדו תביעת פיצויים אזרחית בגין עילת לשון הרע ובגין עילת הרשלנות. שתי העילות גם יחד מתקיימות במקרה בו מגיש תלונת השווא ידע כי מדובר בשקר ובכל זאת התכוון להטעות את המשטרה.
מה ההבדל בין העילות? נטל הוכחת הנזק. פיצויים בגין עוולת הרשלנות תלויים בנזק שאירע לתובע מחמת ההתרשלות, ומשום כך על התובע להוכיח את סוג ומידת נזקיו וכן את הקשר הסיבתי בין תלונת השווא לבין הנזקים שאירעו לו. לעומת זאת, פיצויים בגין לשון הרע אינם תלויים בנזק שאירע לתובע מחמת פרסום הלשון הרע, ומשום כך בתביעה בגין לשון הרע אין התובע צריך להוכיח כי אירע לו נזק.
לקריאה נוספת: כיצד תתמודד עם תלונת שווא בגין אלימות.