עורך דין תלונות שווא
עורך דין תלונות שווא
פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי



פרטי יצירת קשר:

משרד עורכי דין – אמיר מורשתי
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

מידע חשוב נוסף

הגישו נגדך תלונת שווא? תוכל לתבוע תביעה נזיקית

תביעה נזיקית אזרחית היא התשובה המוצלחת ביותר לתלונת שווא. במאמר הנוכחי אתמקד באופציית התביעה האזרחית, ואפרט את העילות בגינן תוכלו לתבוע אדם שהגיש נגדכם תלונת שווא.

הגישו נגדך תלונת שווא? תוכל לתבוע תביעה נזיקית

על פי החוק היבש, אדם המגיש תלונת שווא במשטרה, ביודעו שהיא שקרית, צריך לעמוד לדין. מסירת ידיעה כוזבת במשטרה מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

עם זאת, בפועל אין לצפות לפתיחת הליכים פליליים כנגד המתלונן/ת. ברוב המקרים המשטרה אינה מעמידה לדין מגישי תלונות שווא – בוודאי כאשר מדובר בתלונת שווא על אלימות או על עבירות מין.

משום כך, הדרך הנכונה להילחם במגישי תלונות שווא היא באמצעות תביעה אזרחית. קרי: לתבוע את מגיש תלונת השווא בתביעת פיצויים נזיקית בגין רשלנות ו/או בגין לשון הרע.

תביעה בגין לשון הרע

חוק לשון הרע קובע כי אסור לפרסם על הזולת דבר העלול להשפילו, לבזותו או לפגוע בפרנסתו. מה נחשב ‘פרסום’? על כך כותב החוק כי אפילו אמירה לאדם אחד [שאינו הנפגע] מהווה פרסום לשון הרע המצדיק תביעה אזרחית.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

תלונת שווא במשטרה מהווה אמירה לאדם אחד, ועל כן היא נחשבת פרסום לשון הרע. אי לכך, ניתן לתבוע אדם שהגיש תלונת שווא בגין לשון הרע.

עם זאת, תביעה בגין לשון הרע כנגד המתלונן, מותנית בכך שהוא ידע מלכתחילה כי תלונתו היא שקרית וכוונתו הייתה להטעות את המשטרה. אולם אם הוא האמין, מסיבה כלשהי, באמיתות תלונתו, לא ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע – גם אם תלונתו התבררה כשקרית, וגם אם הייתה לו כוונה מרושעת בתלונתו.

כפי שכתב השופט אהרן ברק בהלכת ריימר (ע”א 788/89):

“מה הדין, אם המתלונן מאמין באמיתות דברי תלונתו, אך עצם הגשת התלונה נעשה מתוך רצון לפגוע? במקרה זה מונע המתלונן על-ידי מוטיב מרושע, אך לפי מיטב אמונתו דברי התלונה עצמם אמיתיים הם. התעמוד למתלונן ההגנה הקבועה בסעיף15(8) לחוק? נראה לי, כי התשובה היא בחיוב, והיא מתבקשת ממטרת ההגנה עצמה, הבאה להגן על בני ציבור המדווחים על עבירות שנעברו… אמונה באמיתות התלונה מצדיקה הגשת תלונה למשטרה, גם אם הגורם המניע את המתלונן אינו השלטת החוק אלא נקמה או שנאה או כיוצא בהם“.

אלו פיצויים ניתן לתבוע בגין לשון הרע? סעיף 7א לחוק לשון הרע קובע כי בית המשפט מוסמך לקבוע פיצויים עד 50,000 ₪ במקרה רגיל, ועד 100,000 ₪ במקרה בו הוכח כי הלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע.

תביעה בגין רשלנות

מלבד עילת לשון הרע, קיימת גם עילה כללית של ‘רשלנות’ אשר בגינה ניתן לתבוע בהרבה מאד מצבים. רשלנות מתקיימת כאשר לאדם שהזיק הייתה ‘חובת זהירות’ כלפי הניזוק והוא התרשל מלמלא אותה. התרשלות מקיום חובת הזהירות מקיימת את עילת הרשלנות אשר מצדיקה תביעה נזיקית.

“כיצד ייקבעו קיומה או העדרה של חובת הזהירות המושגית?” שואל השופט ברק בפרשת גורדון (עא 243/83), ומשיב: “המחוקק הניח נוסחה כללית, שעניינה מה שאדם סביר צריך לצפות. המחוקק לא קבע כל הנחיה או הדרכה באשר לקביעת צורך זה. בכך הוא אָצַל לשופט את התפקיד לצקת תוכן לנוסחתו הכללית. תוכן זה נקבע על-פי שיקולים של מדיניות משפטית…”

האם ניתן לומר שלמגיש תלונת השווא הייתה חובת זהירות כלפי האדם שעליו הוא התלונן? התשובה לכך חיובית. בית המשפט (עיין פס”ד 3488/05) קבע כי קיימת חובת זהירות במקרה שכזה ועל כן ניתן לתבוע אדם שהגיש תלונת שווא בגין רשלנות.

האמור לעיל ובכל המאמרים באתר תלונת שווא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבות העניין הספציפי. המסתמך על המידע עושה כן על אחריותו האישית בלבד.

לייעוץ ראשוני חייג 077-9974772 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף