תלונה שקרית המוגשת כנגד אדם מעמידה אותו בפני קושי הנובע מהתמודדות מול האמצעים הפוגעניים שמפעילה המשטרה על מנת לחקור את התלונה, לצד הקושי להילחם על חפותו, בסביבה המתקשה לתת אמון במי שמצוי בסטטוס של חשוד.
בהנחה שמקור התלונה הוא שקרי והאמת המוחלטת מצביעה על חפותו, ישנם מספר מעשים אותם נדרש שלא לבצע מי שהוגשה נגדו תלונת שווא. זאת, על מנת שלא ליצור תמונת מציאות נגדית שעשויה להוביל הן את המשטרה, הן את התביעה והן את בית המשפט להרשיע את אותו אדם על לא עוול בכפו.
מה אסור לעשות בעת חקירה שבאה בעקבות תלונת שקר?
אדם אשר מבצע עבירה לוקח בחשבון שיחידות אכיפת החוק יעלו על עקבותיו וימצו עמו את הדין. לעומת זאת, התחושה שאותה חווה אדם שהתבקש להגיע למשטרה ולהיחקר עקב מעשה שלא ביצע, היא פעמים רבות של הלם וחשש. תחושות אלה עשויות לטשטש את המסר החשוד ביותר שעל אותו אדם לשדר לרשויות האכיפה – המסר לפיו הוא חף מפשע.
על מנת להימנע מהעמקת הרושם הראשוני של המשטרה בכל חקירה לפיו מושא תלונה הוא בסבירות גבוהה גם אשם, יש להקפיד שלא לעשות את 5 הדברים הבאים:
- אסור לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין טרם החקירה.
- אסור לוותר על מסירת גרסת חפות.
- אסור לראות במשטרה כגורם יריב ולהימנע מלשתף עמה פעולה.
- אסור לוותר על ייצוג מיטבי בהליך המעצר לצורכי חקירה.
- אסור לוותר על יצירת בסיס ראייתי להוכחת החפות.
מה חשיבותה של זכות ההיוועצות במקרה של תלונת שווא?
לכל אדם הניצב לפני חקירה פלילית יש את הזכות להתייעץ עם עורך דין. ככלל, מקפידה משטרת ישראל על מימוש זכות זו באופן מלא על ידי מתן האפשרות עבור כל חשוד להיפגש ביחידות עם עורך דינו. הפגישה עם עורך הדין היא בעלת חשיבות רבה, היות שבמסגרתה מקבל הנחקר מידע רב ערך אודות האופן שבו צפויה להתנהל החקירה.
במקרה של תלונת שווא, יפעל עורך הדין על מנת לשרטט תמונה מלאה ומהימנה של נסיבות המקרה וימפה את האינטרס של מוסר התלונה בהפללת השווא של לקוחו. במידת הצורך, יפעל עורך הדין על מנת לאתר אינדיקציות ראייתיות המצביעות על חפות לקוחו ויביא אותן לידיעת המשטרה על מנת שתסגור נגדו את התיק.
מהי גרסת חפות ומדוע אסור לוותר עליה?
לכל חשוד הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכות אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר באי מענה לשאלות החוקר במהלך החקירה. במקרה של חפות מאשמה, שימוש בזכות לאי הפללה עצמית על דרך של שתיקה בחקירה, עשוי לפגום בסיכויי החשוד להוכיח את חפותו ולהחמיר את מצבו.
החקירה היא הזדמנות למסירת גרסת אליבי או כל גרסה מלאה אחרת המציגה בפני המשטרה תמונה שונה, שכן אף אם המשטרה סבורה כי האדם שמולה עבר עבירה, היא מחויבת לבחון את גרסת הגנתו. באין גרסת הגנה, צפויות המשטרה והתביעה להתבסס על תלונת השווא ולהעמיד את החשוד לדין. על כן, אין לוותר על מסירת גרסה המצביעה על חפות החשוד.
מדוע יש חשיבות לייצוג מיטבי בשלב מעצר הימים?
הליך מעצר הימים נוגע לשלב החקירה. כאשר המשטרה מבקשת לחקור חשוד, תוך שהיא סבורה כי פעולות חקירה אותן היא נדרשת לבצע מחייבות את הימצאות החשוד במעצר, עליה לפנות לבית המשפט לטובת הארכת מעצרו. בשלב זה, באפשרות החשוד להיות מיוצג על ידי עורך דין.
בשלב זה, בו טרם נגלה לעיני עורך הדין חומר החקירה, באפשרותו להפנות למשטרה שאלות ולהצביע בפני בית המשפט על אינדיקציות המצביעות על חפות לקוחו. בית המשפט אשר חשוף לכלל חומר החקירה שנאסף, עשוי לאמץ את טענות עורך הדין ובתוך כך, לדחות את בקשת המשטרה להארכת מעצר ולהורות על שחרור החשוד לביתו.
הגישו נגדך תלונת שקר – כך תתגונן כראוי
חקירה אשר נפתחת בתלונת שווא מציבה את החשוד מושא התלונה בעמדת מורכבת שבה הוא מוחזק כמי שסביר כי עבר עבירה. המשטרה למודת מקרים רבים שבהם מבצעי עבירות מכחישים כל קשר לביצוע עבירה, ועל מנת להבהיר לה שדווקא במקרה זה מדובר בתלונת שווא, יש להקפיד על מספר כללים שהעיקרי שבהם הוא היוועצות עם עורך דין מקצועי וייצוג על ידו בכל שלבי החקירה.