מה לעשות נגד תלונת שווא במשטרה?

לא מעט פעמים אנו שומעים על תלונת שווא במשטרה. כיצד ניתן להתגונן מפני תלונת שווא?

האם ניתן לתבוע את המתלונן לשווא בתביעה פלילית או בתביעה אזרחית? ומה לגבי תלונת שווא על עבירות מין? על כך במאמר שלפניכם.

תלונת שווא היא עבירה פלילית

"המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים" (סעיף 240(א) לחוק העונשין).

"המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו" (סעיף 243, שם).

מסעיפים אלו יוצא שאדם המתלונן תלונת שווא עובר עבירה פלילית, אשר העונש עליה נע בין שלש שנים מאסר לחמש שנים מאסר.

אי לכך, אם אדם התלונן כנגדך במשטרה והתברר כי הוא פעל שלא בתום לב, המשטרה עשויה להגיש כנגדו כתב אישום בגין שיבוש עשיית צדק, מסירת עדות שקר, הפצת ידיעה כוזבת, ועוד.

הפרקליטות: אין להעמיד לדין מתלוננת שווא על עבירת מין

למרות זאת, כאשר מדובר בתלונת שווא על עבירת מין, קיימת הוראה מיוחדת של הפרקליטות המעניקה מעין חסינות למתלוננת מהעמדה לדין. השופטת עדנה ארבל – בתפקידה כפרקליטת המדינה – הוסיפה סעיפים מיוחדים ל'הנחיה 2.5' אשר קובעים כי אין להעמיד לדין מתלוננת שווא על עבירות מין.

"בזמן קבלת החלטה על נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות" – כותבת השופטת –

"ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט (במיוחד כשמדובר בקורבן שהוא קטין שצריך להעיד נגד קרוב משפחה) ולבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם, מהעדר כוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה".

משום כך, היא קובעת: "רק במקרים נדירים יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד [-המתלוננת] במקרה שכזה ובוודאי שאין מקום לעצרו לצרכי חקירה".

תביעה אזרחית כנגד המתלונן לשווא

מלבד האפשרות להתלונן על המתלונן לשווא במשטרה ועל ידי כך לפתוח כנגדו בהליך פלילי, ניתן להגיש כנגדו תביעה אזרחית. תלונת שווא עלולה לפגוע בנשוא התלונה במישורים רבים, החל בהוצאות משפטיות רבות לצורך ההגנה מהתלונה, עבור דרך הפסד ימי עבודה ופיטורין, וכלה בעוגמת נפש רבה ובפגיעה אנושה בשמו הטוב.

זכות האדם לשם טוב הינה זכות יסוד חשובה ביותר. כפי שכתב על כך השופט ברק בפס"ד שוקן (בע"א 4534/02): "על הזכות לשם טוב כבר נאמר: 'כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר'."

משום כך, אם התלוננו כנגדך תלונת שווא, אתה רשאי להגיש תביעה אזרחית כנגד המתלונן לשווא. תביעה זו עשויה לכלול נזקים כלכליים, נזקים נפשיים ולעתים גם נזקים פיזיים. אל התביעה יש לצרף מסמכים אשר יעידו על הנזקים שאירעו לתובע. למשל: מסמכים המעידים על הפסד ימי עבודה או על פיטורין מעבודה וכדומה.

במידה ותתקבל התביעה, בית המשפט יפסוק כנגד המתלונן לשווא פיצויים אשר נועדו לכסות את הנזקים הרבים שנגרמו לתובע. אמנם לא ניתן למחוק את הכאב הנפשי ואת עוגמת הנפש שהיו מנת חלקו של התובע, אך הפיצויים שיקבל יכולים בהחלט לסייע לו לשקם את חייו ולחזור לשגרה בצורה המיטבית.