מסירת הודעה כוזבת למשטרה – משמעות והשלכות

אדם הנכנס בשערי תחנת המשטרה לטובת הגשת תלונה כנגד אדם אחר, הוא מי שבמו פיו עשוי להביא למעצר, הגשת אישום ופגיעה קשה בחירותו וקניינו של האדם מושא תלונתו. זאת בייחוד אם התלונה מתייחסת לאירוע שנעשה בחדרי חדרים שבו יהיה קשה למושא התלונה להפריך את הטענות נגדו.

למול זאת, אדם הבוחר לנצל את משאבי המשטרה לטובת פגיעה באדם אחר חף מפשע, על ידי מסירת הודעה כוזבת, הוא מי שעובר עבירה פלילית שהרשויות מתייחסות אליה בחומרה, וההשלכות של ביצוע עבירה זו כוללות טווח רחב של עונשים, לרבות מאסר בפועל.

מה זו הודעה כוזבת?

המונח הודעה כוזבת מתייחס בעיקרו להגשת תלונה למשטרה. הגשת התלונה יכולה להיעשות בטלפון על ידי התקשרות עם מוקד החירום 100 של המשטרה, או באופן פרונטלי בהליכה פיזית אל תחנת המשטרה. אדם המוסר ידיעה כוזבת למשטרה יכול לייחס בה אחריות פלילית לאדם פלוני או לבדות לחלוטין אירוע שלא היה ולא נברא, דוגמת חטיפה או שוד, מבלי לציין שם של אדם כזה או אחר.

המניע להגשת ידיעה כוזבת הוא לרוב אישי נקמני, דוגמת מצב שבו אדם המצוי בהליך גירושין מעוניין לפגוע בבן או בת הזוג שלו או שלה על ידי הגשת תלונה במשטרה. זאת, מאחר שהמשמעות האופרטיבית של הגשת תלונה היא בדרך כלל פתיחת תיק פלילי כנגד ממי שהוגשה נגדו תלונה, לצד האפשרות שייעצר ובהמשך אף יוגש נגדו כתב אישום.

מה המשמעות של מסירת הודעה כוזבת?

אדם המוסר ידיעה לו נכונה למשטרה, הוא מי שעל פי סעיף 243 לחוק העונשין, עובר עבירה פלילית שהעונש בצידה הוא עד 5 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. אין פירוש הדבר כי בכל מקרה מעין זה תפעלנה רשויות האכיפה להעמדת מוסר הידיעה לדין, שכן החוק מחיל את החובה על המשטרה והתביעה, להראות כי מוסר הידיעה ידע שידיעתו אינה נכונה.

בהנחה שיש בידי רשויות האכיפה די ראיות, באפשרותה להגיש כתב אישום כנגד מוסר הידיעה. ואולם, למול מקרים מעין אלו, נוסחה הנחיית פרקליט מדינה שמספרה 2.5, אשר מחייבת את התביעה לנקוט משנה זהירות בעת העמדת מוסרי ידיעה כוזבת לדין, מאחר שעשויים להיות מקרים שמסירת הידיעה נעשתה מכוח לחץ שהופעל על מוסר הידיעה, לצד אפשרות קיומן של נסיבות מקלות נוספות.

מה ההשלכות של מסירת הודעה כוזבת?

בשלב שלאחר החלטה על פתיח חקירה כנגד אדם בגין מסירת ידיעה כוזבת, צפויה התביעה לבחון את מידת הנזק שנגרם כתוצאה ממסירת הידיעה ואת המניעים השונים של מוסר הידיעה כמו גם הפעולות שביצע כדי לצמצם את הנזק שגרם לו.

ככל שלאחר עריכת השיקולים הללו, תגיע התביעה לידי מסקנה כי יש להגיש כנגד החשוד במסירת ידיעה כוזבת כתב אישום, יהיה העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו אחד משני אלו:

• עד 3 שנות מאסר – זאת, במקרה שהידיעה שמסר מתייחס לביצוע עבירה קלה שהעונש בגינה אינו עולה על 3 שנות מאסר.
• עד 5 שנות מאסר – זאת, במקרה שמוסר הידיעה ציין בידיעתו ביצוע של עבירה מסוג פשע שהינה עבירה בת עונש מירבי של מעל 3 שנות מאסר.

כיצד ניתן להתגונן מפני ייחוס עבירה של מסירת הודעה כוזבת?

אדם המצוי בהליך משפטי פלילי בגין מסירת ידיעה כוזבת, עשוי למצוא עצמו בסופו, באם יימצא כי ביצע את המיוחס לו, עם הרשעה בפלילים שעשויה להשפיע על יכולותיו התעסוקתיות. לצד זאת, עשוי בית המשפט להטיל עליו עונש של מאסר מותנה, מאסר על דרך של עבודות שירות ובמקרה החמור יותר – מאסר בפועל, לצד הטלת קנס ופיצוי עבור מי שכלפיו הוגשה התלונה.

בהינתן שאלו הן הסכנות מולן הוא ניצב, בידיו להתגונן על ידי הוכחת קיומו של ספק סביר באשמתו. בנוסף, באפשרותו להעלות טיעונים מנהליים כנגד ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום דוגמת אי קיום שימוע או אי עמידה של התביעה בהוראות הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה. ככל שאין בטיעונים אלו כדי לסייע לו, באפשרותו של הנאשם, באמצעות בא כוחו, לחתור להסדר טיעון שיטיב עמו.

מסירת הודעה כוזבת – מעשה בעל השלכות ממשיות

מסירת ידיעה כוזבת צפויה לגרום להשחתת משאבי חקירה יקרי ערך ולפגיעה לא מוצדקת באדם חף מפשע. בהתאם, צפויות רשויות האכיפה לנקוט יד קשה כנגד מי שבחר ביודעין להפליל אדם אחר באופן כוזב. מסיבה זו, ובשל ההשלכות כבדות המשקל של אישום בעבירה זו, רצוי להסתייע בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי המנוסה בתחום זה.

*תודת המערכת לעורכת דין נוי יוספזון בוסני, על תרומתה לעריכת התוכן.