מטריד: למה אין ענישה מרתיעה בעקבות תלונות שווא

תלונת שווא הינה תלונה שקרית שמוגשת במשטרה, כאשר אדם מתלונן על אירוע שלא התרחש במציאות, או שנופח מעבר לכל פרופורציה.

תחום בו מוגשות תלונות שווא רבות הוא דיני משפחה, בעיקר בעבירות בנושאי אלימות במשפחה. הסיבה לכך, היא לרוב בכדי להשיג יתרון משפטי במסגרת הליכי גירושין של נשים מבעליהן, או בעקבות סכסוך משפחתי אליו נקלעו הצדדים.

כמו כן, תלונות שווא יכולות להיות גם מוגשות בנושאים אחרים, למשל עבירות מין, מתוך רצון לנקמה או להרע לאדם נגדו הוגשה התלונה. תלונות השווא עלולות לגרום נזק עצום לאדם נגדו התלוננו, ולעיתים אף לנזק בלתי הפיך. אך, על אף שמדובר בתופעה מקוממת, ההעמדה לדין בגינה אינה מספקת.

מהי הענישה הקיימת כיום בגין הגשת תלונת שווא?

ניתן לפתוח בהליך פלילי כנגד אדם שהגיש תלונת שווא, בעבירה של "מסירת ידיעה כוזבת". זוהי עבירה במסגרתה אדם מוסר לרשויות החוק מידע שקרי על אדם אחר, כאשר הוא יודע כי מדובר בשקר.  לצורך התגבשות העבירה, אין צורך שיוגש כתב אישום ויפתח הליך פלילי כנגד האדם עליו התלוננו, ומספיקה הגשת תלונת השווא.

הענישה בגין עבירת מסירת הידיעה כוזבת היא עד שלוש שנות מאסר. כאשר תלונת השווא הייתה על  עבירות שעונשן הוא מעל לשלוש שנות מאסר (עבירות מדרגת "פשע") – הענישה יכולה להגיע אף לחמש שנות מאסר.

הקושי בהרשעה בעבירה זו, הוא הצורך של התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שתוכן התלונה היה שקרי, כאשר לרוב מדובר בעבירות של "מילה מול מילה". מעבר לכך, קשה אף יותר להוכיח כי המתלונן היה מודע לכך שהתלונה שקרית.

מדוע העבירה של הגשת תלונת שווא לא נאכפת?

ישנם שיקולים רחבים על אי העמדה לדין בגין הגשת תלונות שווא, בעיקר בכל הנוגע לעבירות מין ואלימות במשפחה. ראשית, ישנו חשש שחזרת המתלונן מתלונתו היא לא מכיוון שמדובר בשקר, אלא מתוך חשש מהנאשם או מהצורך לעבור את ההליך המשפטי המאתגר (בייחוד עבירות מין, והעדה על האירוע הקשה בבית המשפט).

שנית, יש חשש מהרתעת יתר של מתלונני אמת עתידיים בעבירות מין או אלימות במשפחה. במקרה של העמדה רחבה לדין על תלונות שווא, קורבנות אמיתיים יחששו להתלונן והם עלולים להישאר במעגל האלימות.

מדיניות ההעמדה לדין בעבירה של הגשת תלונת שווא

מדיניות העמדה לדין בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת, מצויה בהנחיה מספר 2.5 של פרקליטות המדינה. הנחיה זו עברה מספר גילולים, כאשר ההנחיה הקודמת התוותה מדיניות מאוד נוקשה של העמדה לדין בגין תלונת שווא באופן כללי, וביתר שאת, בנושא עבירות מין ואלימות. על פי ההנחיה המקורית, רק במקרים נדירים ביותר, יש לנהל הליך פלילי כנגד אדם שהגיש תלונת שווא בגין עבירות מין או אלימות.

בשנת 2016 ההנחיה השתנה, ונקבע כי אם התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אדם אחר בנוגע לעבירה פלילית, יש להעביר את העניין לחקירת משטרה. לעומת זאת, אם  התעורר חשד בנוגע לכך שאדם מסר בחקירה אמרה שקרית מתוך כוונה להטעות, על התביעה לנטות להפנות את העניין לחקירה, אם התקיימו התנאים המפורטים בהנחיה.

הווה אומר, על התביעה לאזן בין האינטרסים השונים, ורק לאחר מכן להחליט האם בכלל לפתוח בחקירה כנגד המתלונן. למשל, במקרה בו המתלונן מסר תלונת שווא וכתוצאה מכך האדם נכנס למעצר, הורחק מילדיו או שהוטלה עליו הגבלה ממשית אחרת עליו, שהסתברה להיות בדיעבד בלתי מוצדקת, תגבר הנטייה לפתוח בחקירה.

בנוגע למקרים של עבירות מין ואלימות, נקבע כי ניתן להגיש כתב אישום בגין תלונת שווא, אך רק באישורו של פרקליט המחוז.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות אם הגישו נגדך תלונת שווא?

גם אם הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד המתלונן ולפתוח נגדו בהליך הפלילי, האדם נגדו הוגשה התלונה יכול להגיש תביעה אזרחית לטובת קבלת פיצוי כספי. את התביעה מגישים בעילה של לשון הרע, שכן, הגשת תלונת שווא במשטרה נחשבת ללשון הרע שפרסם המתלונן על אותו אדם.

היתרון הגדול בתביעה בעילה זו, הוא בכך שלא צריך להוכיח נזק שנגרם לאדם בעקבות הגשת תלונת השווא בכדי לקבל את הפיצוי, שיכול להגיע עד 50,000 ש"ח. מעבר לכך, אם הוכח שלמתלונן הייתה גם כוונה פלילית לפגוע באדם נגדו הוגשה תלונת השווא, הפיצוי יוכפל לסכום של 100,000 ש"ח.

אם האדם סבור שנגרמו לו נזקים בעקבות תלונת השווא והוא מעוניין לקבל פיצוי גבוה יותר, עליו להוכיח נזקים אלו, ואת העובדה שהם נגרמו בגלל תלונת השווא. זאת, למשל, באמצעות הגשת תיעוד רפואי, קבלות, מסמכים שונים, ועוד.

הנזקים שעלולים להיגרם לאדם נגדו הוגשה תלונת שווא הם רבים, והם כוללים בתוכם נזקים ממוניים-כספיים ונזקים נפשיים, למשל:

1. פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו.
2. הפסד ימי עבודה לאור הגעה לחקירות בתחנת המשטרה או ניהול ההליך המשפטי.
3. ניהול הליך משפטי שלא לצורך וההוצאות הכרוכות בכך, למשל: שכר טרחת עורך דין.
4. עוגמת נפש, ועוד.

סיום

תופעת הגשת תלונות השווא היא תופעה בעייתית ונפוצה, שעלולה לגרום לנזקים קשים לאדם נגדו התלוננו. עם זאת, על אף שמדובר בעבירה פלילית, היא אינה נאכפת כראוי. הסיבה העיקרית לכך, היא הקושי להוכיח את קיום העבירה, והחשש מפני התרעת יתר של מתלונני אמת.

בד בבד, עדיין ניתן להגיש תביעה אזרחית כנגד המתלונן, לטובת קבלת פיצוי כספי על הגשת תלונת השווא והנזקים שגרמה. לפיכך, אם הגישו נגדך תלונת שווא, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה ומנוסה בתחום. עורך הדין יפעל לטובת השמירה על האינטרסים שלך לאורך ההליך המשפטי, ולקבלת פיצוי כספי מהמתלונן.