Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
פנייה לייעוץ אישי



    תלונת שווא בגין הטרדה מינית – כיצד להתמודד?

    לא מעט פעמים אנו שומעים על תופעה של תלונת שווא בגין הטרדה מינית. מהן באמת ממדי התופעה? האם המשטרה תעמיד לדין אשה שהגישה תלונת שווא? והאם ניתן להגיש כנגד המתלוננת לשווא תביעת פיצויים אזרחית? על כך במאמר שלפניכם.

    תלונת שווא בגין הטרדה מינית – כיצד להתמודד?

    תוכן עניינים

    תופעת תלונות השווא בגין הטרדה מינית

    ממדי תופעת תלונות השווא בגין הטרדות מיניות היו ועודם דבר השנוי במחלוקת. גברים רבים משוכנעים כי החוק למניעת הטרדה מינית נותן יותר מדי כוח בידיהן של נשים, וכי חלקן משתמשות בו לרעה.

    לטענתם, לא מעט פעמים נשים מגישות תלונות שווא על הטרדה מינית בכדי לנקום בגברים שהן כועסות עליהם מסיבה כזו או אחרת, ויתירה מכך: לעתים הן מאיימות בהגשת תלונה בכדי להשיג קידום בעבודה, העלאה במשכורת או כל מטרה אחרת.

    מנגד, ארגוני הנשים טוענים כי ממדי תלונות השווא בגין הטרדה מינית אינם גבוהים מממדי תלונות השווא בגין עבירות אחרות. לדבריהם, עצם הדיבור על תלונות שווא בגין הטרדה מינית, באופן נפרד מתלונות אחרות, נובע משוביניזם.

    מקובל לומר כי אחוז תלונות השווא נע בין 2%-4% מכלל התלונות בגין הטרדה מינית. עם זאת, למעשה אין אף מקור מוסמך לכך.

    המשטרה והפרקליטות אינן מספקות מידע חד משמעי בנושא. הנתונים היחידים שישנם הם נתוני הגשת כתבי אישום בגין הטרדה מינית, שעומדים באמת על אחוז נמוך מתוך כלל התלונות על הטרדה מינית. אלא שלא ניתן ללמוד מכך על אחוז תלונות השווא, שכן הסיבה לאי הגשת כתב אישום נובעת בדרך כלל ממחסור בהוכחות ואין ללמוד מכך כי תלונות אלו הן תלונות שווא.

    הפרקליטות: אין להעמיד לדין מתלוננות על הטרדה מינית

    סעיף 240 לחוק העונשין קובע כי עדות סותרת במשטרה היא עבירה פלילית:

    "המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים"

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      האם זה אומר שאשה המגישה תלונה במשטרה על הטרדה מינית ואחר כך חוזרת בה תעמוד לדין בגין עדות סותרת? לא ממש. על פי הוראות הפרקליטות, אין להעמיד לדין אשה המתלוננת לשווא. "רק במקרים נדירים יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה ובוודאי שאין מקום לעצרו לצרכי חקירה".

      הסיבה לכך נעוצה בחשש כי המתלוננת חזרה בה מעדותה מתוך חשש מהנאשם או מההליך המשפטי. "ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט… ולבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם, מהעדר כוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה".

      מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא?

      לאור האמור, נשאלת השאלה: האם יש דרך לקבל פיצויים על תלונת השווא? האם ניתן לגרום למי שהגישה כנגדך תלונת שווא לשלם מחיר כלשהו?

      התשובה היא: ניתן להגיש תביעת פיצויים נזיקית בבית משפט אזרחי. בתביעת הנזיקין, יש לתבוע פיצויים בגין ההוצאות המשפטיות שנגרמו לך, בגין הפסד ימי עבודה או פיטורין (אם הם אכן התרחשו), בגין עוגמת נפש ובגין כל נזק כלכלי, נפשי או פיזי שנגרם לך.

      עם זאת, יש לציין שתביעה אזרחית אינה פשוטה כל כך. במסגרת התביעה, על התובע להוכיח לבית המשפט כי מדובר בתלונת שווא, ולא תמיד זה בר ביצוע. זאת ועוד, תביעה כזו עשויה לגזול משאבים רבים, הן כלכליים והן נפשיים, אשר לא כל אחד מסוגל להתמודד עימם.

      *הכתוב בכל המאמרים באתר תלונת שווא – Defense-Lawyer לא מהווה תחליף לעצה משפטית, חוות דעת או בחינה משפטית. העושה שימוש בתוכן, עושה זאת על דעתו ואחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041822 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף