Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
פנייה לייעוץ אישי



    5 טיפים לכתיבה של מאמר משפטי מנצח

    מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים. כדי להשיג מטרה זו, יש לדעת כיצד לכתוב מאמר משפטי. במאמר זה אציג חמישה טיפים לכתיבה של מאמר משפטי מנצח.

    5 טיפים לכתיבה של מאמר משפטי מנצח

    תוכן עניינים

    על הכותב לזכור: הקורא צריך להבין את הכתוב במאמר

    אמנם, כאמור, מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים, אך יחד עם זאת, כותב המאמר צריך לזכור דבר חשוב: את מאמרו צפויים לקרוא אנשים "מן היישוב", כלומר, אנשים שאין להם ידע משפטי כלל. לכן, הכותב צריך לכתוב את המאמר בצורה כזו שהקורא יבין אותו. כלומר, עליו להימנע, ככל הניתן, משימוש במונחים משפטיים שככל הנראה הקורא אינו מכיר. הוא צריך להשתמש בשפה תקינה, שהיא לא "שפת רחוב" ולצד זאת גם לא שפה גבוהה מדי.

    לאתר מאמרים משפטיים מוביל ברשת ראה: https://www.legal-articles.co.il/

    על הכותב ליצור עניין אצל הקורא

    כדי שהמטרה להקנות לקורא ידע משפטי אכן תושג, הכותב צריך ליצור עניין אצל הקורא. כלומר, לגרום לכך שמי שייתקל במאמר, אכן ירצה לקרוא אותו.

    למשל, אחד האמצעים שמושכים את תשומת ליבו, או אם תרצו – את עינו, של הקורא, וגורמים לו להתעניין יותר בקריאת המאמר, הוא חלוקת המאמר לתתי כותרות. מאמר שכתוב, מבחינה צורנית, כמעין נאום – כלומר כרצף של מילים ללא כל הפרדה או חלוקה כלשהי ביניהן – נראה כמאמר משעמם למדי, שייתכן ומי שיתחיל לקרוא אותו – לא יעשה זאת עד סופו.

    אמצעי נוסף הוא "שבירת שגרת הקריאה". גם בתוך תתי הכותרות עצמם, כדאי, מדי פעם, לשנות את הכתיבה מבחינה צורנית.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      ניקח, כדוגמא, מאמר משפטי העוסק בירושה על פי דין. יורשים על פי דין מחולקים לשלושה מעגלי קרבה. כדי ליצור עניין אצל הקורא, רצוי שלא לכתוב: "יורשים על פי דין מחולקים לשלושה מעגלי קרבה הכוללים את בן/בת הזוג, הילדים ויתר הצאצאים כמו נכדים, נינים וכו' (מעגל ראשון), ההורים והאחים (מעגל שני), והסבים והסבתות וצאצאיהם כלומר הדודים ובני דודיו של המוריש (מעגל שלישי)", אלא לכתוב זאת כך: "יורשים ע"פ דין מחולקים לשלושה מעגלי קרבה:

      מעגל קרבה ראשון: בן/בת הזוג של המוריש, ילדיו ויתר צאצאיו (נכדיו, ניניו וכו').
      מעגל קרבה שני: הורי המוריש, אחיו ואחיותיו.
      מעגל קרבה שלישי: הסבים והסבתות של המוריש וצאצאיהם (דודי ובני דודי המוריש)."

      השורות הקצרות, ההדגשות והקווים התחתונים, הופכים את הכתוב לכזה שצורתו שונה מהצורה ה"רגילה" של הכתוב במאמר, מה שיוצר עניין אצל הקורא ומגביר את רצונו לקרוא.

      אתה כותב מאמר משפטי? התייחס לכך ברצינות

      גם אם הכותב מעט לחוץ בזמן בכתיבת המאמר, חשוב שהוא יתייחס לכתיבה זו במלוא הרצינות, כלומר, לא יכתוב את המאמר רק "כי הוא צריך לכתוב". כך, למשל, לאחר סיום כתיבת המאמר, חשוב שהכותב יקרא אותו פעם נוספת, מתחילתו ועד סופו. במהלך הקריאה החוזרת, הכותב עלול להיתקל ב:

      1. שגיאות בעברית, שגיאות כתיב שנוצרו כתוצאה מכתיבה מהירה
      2. ניסוחים מסורבלים ולא מובנים
      3. מידע שגוי, אותו הכניס הכותב למאמר, אך בהמשך הבין כי מידע זה אינו נכון אך הוא שכח למחוק אותו

      קורא שייתקל במאמר המכיל דברים כאלה, בעיקר שגיאות בעברית, שגיאות כתיב או ניסוחים מסורבלים – יניח כי המאמר "לא רציני", ואולי אף יחשוב שהכותב מזלזל במאמר עצמו ובקוראיו – ולא ימצא כל טעם בהמשך קריאת המאמר.

      על הכותב לבחור בתבונה את המקורות שעליהם הוא מסתמך

      לעתים, כותבי מאמרים משפטיים צריכים לחפש מידע הרלוונטי למאמרם, על מנת לבסס את תוכנו. ואולם, לא כל מידע שמוצא כותב משפטי, בהכרח מתאים לביסוס תוכן מאמרו.

      למשל, אם הכותב נתקל במידע, כביכול רלוונטי, בפייסבוק, שנכתב על ידי אדם שחסר כל זיקה לתחום המשפט, או לחילופין מתבסס על מאמר שנכתב על ידי פסיכולוג – עליו להבין שלא מדובר במקור שכדאי להסתמך עליו לצורך כתיבת מאמר משפטי, שכן ייתכן והוא מכיל מידע הסובל מאי אלו אי דיוקים.

      לעומת זאת, אם הכותב נתקל במידע מסוים באתר של משרד עורכי דין – ככל הנראה מדובר במידע אמין ומהימן דיו, ואפשר להסתמך עליו לצורך כתיבת מאמר משפטי. ואולם, יש להבהיר, שהסתמכות על מקור מסוים, אין פירושה להעתיק מילה במילה מן המקור אל המאמר. על הכותב להתנסח במילותיו שלו, ותפקיד המקור הוא רק לספק לו מידע נוסף לשם כתיבת המאמר.

      מכאן, שהכותב צריך לבחור בתבונה את המקורות שעליהם הוא מסתמך, ולא לצאת מנקודת הנחה שכל מקור המכיל מידע שעל פניו נראה רלוונטי לביסוס תוכן מאמרו – הוא אכן כזה.

      על הכותב להבין: אין להתמקד רק בכתיבה

      אמנם, כאמור, חשוב מאוד שהכותב יתייחס במלוא הרצינות לכתיבה עצמה: עליו להתנסח באופן ברור ונכון, להימנע ככל הניתן משימוש בשפה משפטית, וכן לשנות מדי פעם את צורניות הכתיבה. עם זאת, הכותב לא צריך להתמקד רק בכתיבה, שכן, בסופו של דבר, מדובר בנושא טכני בלבד.

      על הכותב להתייחס גם לתוכן המאמר. עליו לוודא שהוא עצמו מבין את מה שהוא כותב במאמר מבחינה תוכנית, וכן את הכתוב במקורות שבהם הוא נעזר בכתיבת המאמר. התמקדות בלעדית בכתיבת המאמר, כלומר בחלק הטכני בלבד של המאמר, עשויה, בסופו של דבר, לגרום למטרת המאמר "להתפספס", וקורא המאמר – בסופו של דבר לא ירכוש מהמאמר ידע משפטי.

      לסיכום, חמשת הטיפים לכתיבת מאמר משפטי מנצח הם הבנה מצד הכותב שהקורא צריך להבין את הכתוב במאמר, יצירת עניין אצל הקורא, התייחסות רצינית לכתיבת המאמר באמצעות אי-הכלת שגיאות למיניהן וניסוחים מסורבלים, בחירת מקורות הסתמכות בתבונה, וכן הבנה שאין להתמקד רק בחלק הטכני של המאמר, קרי הכתיבה עצמה.

      *הכתוב בכל המאמרים באתר תלונת שווא – Defense-Lawyer לא מהווה תחליף לעצה משפטית, חוות דעת או בחינה משפטית. העושה שימוש בתוכן, עושה זאת על דעתו ואחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041822 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף