Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
Defense-Lawyer_MainPic תלונות שווא
פנייה לייעוץ אישי



    כיצד תפעל אם המשטרה לא מוכנה להעמיד לדין מתלונן בתלונת שווא

    מסירת תלונה כוזבת במשטרה היא עבירה פלילית חמורה. למרות זאת, בהרבה מקרים המשטרה אינה מעמידה לדין את המתלונן/ת. מדוע זה כך? מה העונש על תלונת שווא ומה בכל זאת ניתן לעשות אם הגישו כנגדך תלונת שווא? על כך במאמר שלפניכם.

    כיצד תפעל אם המשטרה לא מוכנה להעמיד לדין מתלונן בתלונת שווא

    תוכן עניינים

    תופעת תלונות השווא

    תופעת תלונות השווא היא תופעה כואבת ופסולה. לא מעט אנשים מנצלים את נגישותה ורגישותה של מערכת אכיפת החוק, בכדי להגיש תלונות שווא. מניעיהם של מגישי תלונות השווא מגוונים: החל מרצון לנקמה, וכלה במאבק טקטי במסגרת הליכי גירושין.

    תלונת שווא היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. אדם המוסר ידיעה כוזבת במשטרה, מתוך כוונה תחילה להטעות את המשטרה, עובר בעבירה פלילית אשר עונשה בין 3 ל-5 שנות מאסר.

    הפרקליטות: אין להעמיד לדין מתלונן בתלונת שווא

    עם זאת, בפועל, ברוב המקרים המשטרה אינה מעמידה לדין את מגישי תלונות השווא. הסיבה לכך כפולה. ראשית, בכדי להעמיד לדין, לא די בהעדרן של ראיות לטובת התלונה, ואף לא די בקיומן של ראיות לכך שהתלונה שקרית, אלא יש להוכיח כי המתלונן התכוון להטעות את המשטרה ולא פעל בתום לב.

    שנית, הפרקליטות הוציאה הנחיה ברורה שלא להעמיד לדין אדם שהתלונן על עבירות מין או אלימות וחזר בו, למעט מקרים נדירים. זאת בעקבות החשש שחזרת המתלונן מן התלונה אינה מחמת שהיא שקר, אלא מתוך שהוא חושש מהנאשם או מההליכים המשפטיים. טעם נוסף: יש להקל על מתלוננות אפילו אם הן שיקרו בכדי לעודד מתלוננות אחרות, שכן נפגעו, להתלונן.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      תביעת פיצויים אזרחית

      אי לכך, האופציה המעשית יותר היא האופציה האזרחית. אדם שהגישו נגדו תלונת שווא יכול לתבוע את המתלונן בבית משפט אזרחי ולדרוש ממנו פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התלונה.

      במסגרת התביעה, ניתן לדרוש פיצויים על כל סוגי הנזקים, החל מנזקים כספיים כגון הוצאות משפטיות, הפסד ימי עבודה, פיטורין וכדומה, וכלה בנזקים נפשיים כגון עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב של התובע.

      באיזו עילה ניתן לתבוע?

      בכדי לתבוע אדם בתביעה אזרחית, צריך שתהיה 'עילה' לתביעה; על התובע למצוא סעיף בחוק שעליו עבר הנתבע ובגינו לתבוע ממנו פיצויים. אם כן, מהי העילה אשר בשמה ניתן לתבוע פיצויים מאדם שהגיש תלונה לשווא?

      התשובה לכך: עילת לשון הרע. בית המשפט בהלכת ריימר (בע"א 788/79) קבע כי ניתן לתבוע אדם שהגיש תלונת שווא בגין לשון הרע. זאת משום שמטרתו של חוק לשון הרע היא למנוע פרסום שקרי כנגד אדם, ותלונת שווא במשטרה גורמת אף היא לפרסום שקרי כנגד האדם. כפי שכתבה השופטת גאולה לוין בפס"ד י.א נ' ל.א (תמ"ש 30817-10-13 ):

      "אין ספק כי ייחוס מעשים של איומים ותקיפה לתובע, עלולים להשפיל את התובע בעיני הבריות ולבזותו בשל הדברים המיוחסים לו. אין גם ספק כי הגשת תלונה למשטרה מהווה "פרסום" כמשמעותו בחוק"

      עם זאת, חשוב להדגיש כי תביעה בגין לשון הרע מותנית בכך שהמתלונן ידע שהעובדות שהוא מוסר למשטרה הינן שקריות. לא ניתן לתבוע בגין לשון הרע מתלונן שהאמין שעדותו אמיתית, גם אם לבסוף היא התבררה כשקרית.

      היעזר בעורך דין פלילי מנוסה

      תביעת נזיקין בגין לשון הרע כנגד מגיש תלונת השווא אינה תביעה פשוטה, ומאד לא מומלץ להגיש אותה בצורה מרושלת. כישלון בתביעה זו עלול לגרור הוצאות משפטיות כבדות אשר ייפסקו כנגד התובע.

      משום כך, אם הוגשה כנגדך תלונת שווא ואתה מעוניין להגיש תביעה אזרחית כנגד המתלונן, כדאי לך להיעזר בעורך דין תלונות שווא מנוסה. עורך הדין יבחן את פרטי המקרה, את ההוכחות שבידיך, וימליץ לך האם וכיצד להגיש את התביעה.

      *הכתוב בכל המאמרים באתר תלונת שווא – Defense-Lawyer לא מהווה תחליף לעצה משפטית, חוות דעת או בחינה משפטית. העושה שימוש בתוכן, עושה זאת על דעתו ואחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041822 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף