האם ניתן להגיש תביעת דיבה בגין תלונת שווא?

אדם המגיש תלונת שווא, מעוניין, ככל הנראה, להטעות את המשטרה, ובגין הגשת התלונה הוא צפוי לקבל עונש של בין שלוש לבין חמש שנות מאסר. מאמר זה יענה על השאלה האם ניתן להגיש תביעת דיבה בגין תלונת שווא.

מה כל אדם שמוגשת נגדו תלונת שווא צריך לעשות?

ישנן פעולות שכל אדם שמוגשת נגדו תלונת שווא צריך לעשות:

קודם כל, לפנות לייעוץ משפטי של עורך-דין, שכן עקב הניסיון הרב והידע של עורכי הדין, הם יודעים מהי הדרך הנכונה להתנהל בכל מקרה שבו מוגשת תלונת שווא. גם אם האדם שנגדו מוגשת תלונת שווא לא מרגיש כל צורך להיעזר בעורך-דין, עליו להבין שאם לא יעשה זאת – ייתכן והוא יתקשה להוכיח את חפותו, ואולי בסופו של דבר כלל לא יצליח לעשות כן – ויקבל עונש חמור על לא עוול בכפו.

לאסוף את כל הראיות שיכולות להוכיח שהתלונה היא אכן תלונת שווא. ראיות אלה כוללות, בין היתר, הקלטות, תמונות, הודעות טלפוניות, הודעות דואר אלקטרוני וכדומה. אחד הגורמים שיכול לחזק את הראיות הללו הוא תאריך, שאומר מתי נשלחו הודעות מסוימות, מתי צולמו תמונות וסרטונים מסוימים וכדומה.

כמו כן, ניתן, בהתאם לחוק, ליצור ראיות, ולא רק לאסוף ראיות שכבר קיימות. לדוגמא, ניתן לפנות לחוקר פרטי בבקשה שיתקין מצלמות בביתו של מי שהגיש את התלונה, או להקליט שיחה עם מי שהגיש את התלונה ולנהל את השיחה באופן שיגרום לכך שמגיש התלונה ימעד בלשונו, באופן שיסגיר את העובדה שהתלונה היא אכן תלונת שווא.

מתי ניתן להגיש תביעת דיבה בגין תלונת שווא?

את הפעולות שצוינו עד כה, צריך לעשות, כאמור, כל אדם שמוגשת נגדו תלונת שווא. תביעת דיבה בגין תלונת שווא ניתן להגיש רק במקרים מסוימים.

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע שאם הגשת תלונת השווא נעשתה בתום לב, אדם שנגדו הוגשה תלונה זו לא יכול להגיש תביעת דיבה בגין תלונת השווא. זאת, עקב "הגנת תום הלב", שכשמה כן היא, נועדה להגן על אנשים שמגישים תלונה בפני הרשויות המוסמכות בתום לב, ולאפשר להם להתלונן מבלי שיחששו מתביעה.

אם האדם שנגדו הוגשה תלונת השווא מוכיח לביהמ"ש שמגיש התלונה פעל שלא בתום לב, יכול האדם שנגדו הוגשה תלונת השווא להגיש תביעת דיבה.

ניתן להגיש תביעת דיבה בגין תלונת שווא גם ללא הוכחת נזק

כדי להגיש תביעת דיבה, האדם שהוגשה נגדו תלונת שווא צריך להוכיח רק שמגיש התלונה פעל שלא בתום לב. הוא לא צריך, למשל, להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מתלונת השווא.

עם זאת, אם הוא לא מוכיח שנגרם לו נזק, ביהמ"ש לא מחויב לפסוק עבורו פיצויים. כמו כן, אם ביהמ"ש בוחר לפסוק פיצויים כאשר לא מוכח נזק, גובה הפיצוי יכול להיות עד 50,000 ₪. אם האדם שנגדו הוגשה התלונה מוכיח שהתלונה הוגשה בכוונה לפגוע בו, ולא מוכח נזק, גובה הפיצוי יכול להיות עד 100,000 ₪.

לסיכום, כל אדם שמוגשת נגדו תלונת שווא צריך לפנות לייעוץ משפטי של עורך-דין, לאסוף את כל הראיות שיכולות להוכיח שהתלונה היא אכן תלונת שווא ואף ליצור ראיות חדשות. כל עוד האדם שנגדו הוגשה תלונת שווא מוכיח לביהמ"ש שמגיש התלונה פעל שלא בתום לב, הוא יכול להגיש תביעת דיבה. הוא לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק, אך במקרים כאלה ביהמ"ש יכול לפסוק פיצויים עד 50,000 ₪, או 100,000 ₪ – אם מוכח שהייתה למגיש התלונה כוונה לפגוע באותו אדם.