עובדי ציבור הם ממלאי תפקיד על פי חוק, למשל, שופטים. סמכויותיהם ותפקידיהם של עובדי ציבור הם בעלי חשיבות רבה ולכן, סבר המחוקק כי הם זקוקים להגנה.
הגנה זו, באה לידי ביטוי בסעיפים 288 ו- 288 א' לחוק העונשין. אלו הן שתי עבירות פליליות של העלבת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור, במילוי תפקיד. סעיף 288 הוא סעיף העלבת עובד ציבור, קובע כי המעליב עובד ציבור, בעת מילוי תפקידו או בנוגע למילוי תפקידו, דינו יהיה מאסר בן שישה חודשים.
סעיף 288 א', מבקש לדאוג לכך כי עובד ציבור יוכל לבצע את סמכויותיו, ללא הפרעה ועל כן, נקבע כי המפריע לעובד ציבור במילוי תפקיד, יהיה דינו מאסר של שנה.
מהי העלבת עובד ציבור? האם כל מקרה של העלבת עובד ציבור, יוביל להגשת כתב אישום? מהו אחד המקרים החמורים של העלבת עובד ציבור?
העלבת עובד ציבור – מהי?
המחוקק הגדיר באופן רחב מאוד את המונח העלבה, כך שעבירה של העלבת עובד ציבור, יכולה להיעשות על ידי אמרה מילולית, תנועה פיזית או אף במעשה. הוגש כתב אישום בגין העלבת עובר ציבור, צפוי הנאשם, אם יורשע לעונש מאסר של שישה חודשים.
קביעת עונש מאסר, על פני קנס, מבטאת באופן ברור את חומרת העבירה בעיני המחוקק ומבקשת להרתיע את הציבור בכללותו, מביצועה של עבירה שכזו.
האם בכל מקרה של העלבת עובד ציבור, יוגש כתב אישום?
מתי יוגש כתב אישום?
החלטת הפרקליטות, האם להעמיד לדין אדם בגין העלבת עובד ציבור, לוקחת בחשבון מספר פרמטרים ובראשם, חופש הביטוי.
במדינה דמוקרטית, הזכות לחופש ביטוי היא זכות יסוד שאין לפגוע בה, אלא באופן מידתי. הגשת כתב אישום בגין אמרה או כל התבטאות אחרת, היא פגיעה ישירה בחופש הביטוי.
לפיכך, טרם יוגש כתב אישום בשל העלבת עובד ציבור, יש לערוך איזון בין הצורך לשמור על מעמדם ותפקודם של עובדי ציבור, לבין חופש הביטוי.
ישנם פרמטרים נוספים, אשר יבואו בחשבון, בשאלה, האם להגיש כתב אישום, או אם לאו, למשל:
האם הייתה מטרה לפגוע: התביעה תבחן האם הייתה מטרה לפגוע, בין השאר על פי הלך הרוח של המעליב.
מה הייתה חומרת האמירה: כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור יוגש, כאשר ההתבטאות הייתה חמורה מאוד, פוגענית ובלתי ראויה בעליל.
נסיבות העבירה: חזר המעליב על התבטאותו מספר פעמים, הישנות זו, מטרתה לפגוע. כאשר מדובר על נסיבות שכאלו, ישנה הצדקה להגשת כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור.
לעומת זאת, כאשר האמרה, הייתה תגובה להתבטאות של עובד הציבור עצמו, ייתכן מאוד ולא תהיה הצדקה להגשת כתב אישום.
העלבת שופט
אחד המקרים החמורים ביותר של העלבת עובד ציבור הוא העלבת שופט. כאשר אדם פוגע בבעל תפקיד שיפוטי, זוהי למעשה פגיעה ישירה בשלטון החוק.
הרשות השופטת אינה יכולה למלא את תפקידה ללא ציות מלא של הציבור ומתן כבוד לשופט המכהן בדין.
לעיתים, נתקלים השופטים, במהלך דיונים, בקריאות גנאי ובפניות בלתי ראויות כלפיהם, על ידי בעלי דין.
מטבע הדברים, בעת מתן החלטה או פסק דין, אם בעניין אזרחי ואם בעניין פלילי, אחד מן הצדדים ולעיתים אף שניהם, יכול לחוש אי שביעות רצון גדולה. אולם, בשלטון דמוקרטי, חל איסור מוסרי לצד איסור חוקי, לפגוע בשופט, הוא עובד ציבור. יש לפנות אליו בכבוד הראוי, לאפשר לו למלא את תפקידו ולערער על החלטותיו, באמצעים משפטיים מקובלים.
כאשר אמרה של בעל דין, נאמרה בלהט הרגע ובעל הדין מתנצל בפני השופט, סביר להניח כי לא יוגש כתב אישום. כאמור, התנהגות המעליב ונסיבות המקרה, הם חלק מן השיקולים בהחלטה האם להגיש כתב אישום.
הפרעה לעובד ציבור
חוק העונשין קבע עבירה נוספת הנוגעת לעובד ציבור והיא הפרעה במילוי תפקיד. על פי החוק, דינו של מעשה פלילי זה – מאסר של שנה. ישנם מקרים בהם, לא הייתה העלבה של עובד ציבור, אלא נקיטת מעשה שהיה בו בכדי להפריע במכוון לעובד הציבור, בעת מילוי תפקידו.
למותר לציין כי הפרעה לעובד ציבור, במילוי תפקיד, היא פגיעה ישירה בשלטון החוק והמחוקק סבר כי עבירה זו אף חמורה יותר מהעבירה של העלבת עובד ציבור. כך, קבע המחוקק כי העונש בגין העלבת עובד ציבור הנו מאסר בן שישה חודשים ובגין הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקיד, המאסר יהיה שנה.
חוק העונשין קובע כי העלבת עובד ציבור היא עבירה פלילית. אם הוחלט להגיש כתב אישום בגינה, העונש הנו מאסר של שישה חודשים. מן האמור למעלה, אנו למדים כי ההחלטה האם להגיש כתב אישום או אם לאו, מורכבת ממספר שיקולים וביניהם, פגיעה מידתית בחופש הביטוי, נסיבות המקרה וחומרת הפגיעה.