דיני עבודה: הלנת שכר, הבטחת הכנסה, חוק הודעה מוקדמת

המעסיק עובד שכיר, חייב לשלם את שכרו עד ה- 10 בכל חודש. איחור בתשלום השכר, הוא הלנת שכר, המזכה את העובד בתשלום פיצויי הלנה. כך קובע חוק הגנת השכר.

שכר עבודה כולל כל תשלום המגיע לעובד עקב עבודתו, לרבות שעות נוספות ודמי חגים. שיעור פיצויי הלנת שכר, קבוע בסעיף 17 לחוק הגנת השכר. מטרתם של פיצויים אלו היא להרתיע את המעביד מלהלין את שכר העובדים.

החליט המעביד לפטר את העובד, מחויב הוא לתת לעובד הודעה מוקדמת בכתב, על פי חוק הודעה מוקדמת. החוק מבחין בין עובד במשכורת חודשית לבין עובד שעתי, עובד בשכר, כפי שניתן לראות בסעיפים 3, 4, לחוק.

העובד ימשיך בעבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם החליט המעביד לוותר על עבודתו בפועל של העובד, בתקופה זו. במקרה שכזה, ישלם המעביד לעובד, חלף הודעה מוקדמת, אשר יהיה שווה לסכום שכר עבודתו של העובד, בתקופה הנ"ל.

קצבת הבטחת הכנסה משולמת על ידי ביטוח לאומי על פי חוק הבטחת הכנסה. ישנם הזכאים לקבל קצבה מלאה ואחרים, קצבה חלקית. מיד נעמוד על ההבדלים.

הלנת שכר של עובד

חוק הגנת השכר אוסר על הלנת שכר של עובדים. על פי הוראות החוק, יש לשלם את השכר עד ל- 10 בכל חודש ואף נהוג לשלם עד ה- 9 לחודש.

איחר המעביד בתשלום השכר, ישלם פיצויי הלנה לעובד, כאשר ההלנה מתחילה מהראשון לחודש ועד ליום התשלום בפועל.

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע כי את שיעור הפיצוי של הלנת שכר. במידה והמעביד מסרב לשלם את פיצויי ההלנה, יש למהר ולהגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בגין הלנת שכר.

לגורם הזמן יש חשיבות גדולה בתביעות בגין הלנת שכר. סעיף 17 א' לחוק קובע כי התביעה תתיישן אם לא תוגש תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן. אם שולם השכר, יש להגיש התביעה תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר .

לאור סעיף 18 לחוק, המאפשר לבית הדין להפחית פיצויי הלנת שכר או לבטלם, כדאי לנסות ולקבל את הפיצוי מן המעביד, שלא דרך הגשת תביעה. הסמכות להפחית או לבטל את הפיצוי, קיימת בשלושה מקרים:

   1. טעות כנה: המעביד לא שילם את השכר בזמן, עקב טעות כנה.

   2. נסיבה חיצונית: הלנת שכר נגרמה בשל נסיבה שלא הייתה בשליטת המעביד.

   3.חילוקי דעות: כאשר היו חילוקי דעות משמעותיים בדבר עצם החוב של המעביד לעובד.

חוק הודעה מוקדמת

דיני העבודה דואגים לעובד, גם כאשר הוא מפוטר מעבודתו ועל כן, חלה חובה על המעסיק, לתת לעובד, הודעה מוקדמת בכתב, על פיטוריו. חוק הודעה מוקדמת מבחין בין עובד במשכורת חודשית לבין עובד בשכר, עובד שעתי. ההבדל בין השניים הוא באורך התקופה של הודעה מוקדמת.

למידע נוסף בנושא דיני עבודה, כנסו לפורום דיני עבודה של אתר הפורומים המשפטיים.

ראשית יש לציין כי בניגוד לזכאות לפיצויי פיטורין, אשר נוצרת רק בתום שנת עבודה, החובה לתת הודעה מוקדמת, קיימת מן היום הראשון לעבודה.

סעיף 3 לחוק, מתייחס לעובד במשכורת וקובע למשל, כי בחצי השנה הראשונה לעבודה, זכאי העובד להודעה מוקדמת של יום אחד, עבור כל חודש. הודעה מוקדמת בת חודש, תינתן לאחר שנת עבודה אחת.

סעיף 4 לחוק, המתייחס לעובד בשכר, קובע כי בכל שנת העבודה הראשונה, ייתן המעביד הודעה מוקדמת של יום אחד, בשל כל חודש. הודעה מוקדמת של חודש, תינתן לאחר שלוש שנים.

האם העובד נשאר במקום העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת? הדבר תלוי בהחלטת המעביד. באופן עקרוני, העובד ימשיך בעבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אך המעביד רשאי להחליט לוותר על עבודתו בפועל של העובד, בתקופה זו. במצב זה, ישלם המעביד לעובד, חלף הודעה מוקדמת, אשר יהיה שווה לסכום שכר עבודתו של העובד, בתקופה הנ"ל.

הבטחת הכנסה – מהי?

שמירה על זכויות העובד היא חשובה ביותר וזו באה לידי ביטוי בחוקים שונים, כדוגמת חוק הודעה מוקדמת. האיסור על הלנת שכר, גם הוא בא לשמור על זכות מרכזית של העובד והיא לקבל שכר בזמן.

בד בבד, חשוב לשמור גם על זכותם של תושבים שרמת הכנסתם, אינה מאפשרת קיום סביר ועל תושבים שלא יכולים לעבוד כלל.

זהו תפקידו של המוסד לביטוח לאומי המשלם קצבת הבטחת הכנסה למבוטחים. ניתן לקבל קצבה מלאה, המשולמת לתושב ישראל שאינו מסוגל לעבוד, בשל נסיבות שונות, כמו נכות.

ישנה גם קצבת הכנסה חלקית, הקרויה השלמת הכנסה. המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה זו למי שהכנסתו החודשית, כה נמוכה, עד כי אינה מאפשרת רמת חיים סבירה.

מערכת דיני עבודה בישראל, שומרת היטב על העובד. בין השאר, קובעת היא את האיסור על הלנת שכר ואת החובה לתת הודעה מוקדמת לעובד, על פי חוק הודעה מוקדמת. כמו כן, חוק הבטחת הכנסה, מבטיח קצבת הכנסה מלאה או חלקית לזכאים.