האם לנאשם בסחר בסמים יש סיכוי לסיים את ההליך ללא הרשעה?

מכל סוגי עבירות הסמים בדין ישראלי, עבירת הסחר בסמים נחשבת לחמורה מכולן. אך האם בכל זאת יש סיכוי לנאשם לסיים את ההליך ללא הרשעה?

פקודת הסמים המסוכנים מונה רשימה ענפה של חומרים האסורים לשימוש, לצריכה ומסחר אלא מדובר בצורך רפואי שניתן בהיתר של גורם המוסמך לכך.

הדין הישראלי העניק לעבירת הסחר בסמים רף ענישה מחמיר במיוחד של עונש מקסימאלי של 20 שנות מאסר וקנסות כספיים כבדים ביותר על מי שיורשע בעבירה כזו.

הטעמים מרכזיים לענישה המחמירה, נובעים בעיקר מהרצון לשמור על האינטרס הציבורי ולגונן עליו מפני שימוש בחומרים מסוכנים וממכרים ללא פיקוח, וכן להרתיע את הציבור מלסחור בסמים בשל הפיתוי שבהשגת רווחים קלים לכאורה.

שיקול הדעת השיפוטי בענישה

העיקון המנחה את שיקול הדעת של בית המשפט בקביעת העונש, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, ונסיבותיה, מידת האשמה של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש הצפוי לו.

כלומר, בית המשפט יחתור לגמול הולם בקביעת עונשו של הנאשם וזאת בהתחשב בחומרת העבירה, בנסיבות בהן היא בוצעה ומצבו של הנאשם. כך למשל קיומו של עבר פלילי משמעותי, סיכויי הנאשם להשתקם והיעדר חשש לביצוע עבירות חוזרות ונשנות מצדו.

ענישה בעבירות של סחר בסמים "קלים":

כאמור לעבירות הסחר בסמים הוענקה ענישה מחמירה במיוחד בעיקר מטעמים של שמירה על ערכים חברתיים.

אולם, בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי ער סביב עניין ההפללה בעבירות "סמים קלים" מסוג חשיש ומריחואנה. בשנת 2018 אישרה הכנסת רפורמה הנוגעת למשתמשים "בסמים קלים" הקובעת השתה של קנסות כספיים במקום העמדה לדין פלילי למשתמשים בסמים קלים.

על כן, ומבלי להקל ראש בעבירות של סחר בסמים קלים, עשוי בית המשפט במקרים מסוימים לחרוג ממתחם הענישה הקשיח הצמוד לעבירת הסחר בסמים, ולפסוק על ענישה אחרת ללא הרשעה.

כך פסק בית המשפט במקרה בו אדם נורמטיבי כבן 40 נשוי ואב לשלושה ילדים, שהואשם כי מכר למכריו בעבודה אצבעות חשיש ובכך עבר עבירה לכאורה של סחר בסמים. אותו אדם היה נורמטיבי לחלוטין ללא עבר פלילי ואינו היה מוכר למשטרה עד לאותו אירוע.

במסגרת הבירור העובדתי התברר, כי אותו אדם מכר חשיש אך ורק לחבריו לעבודה ולא לאנשים זרים. עוד התברר שהרווחים שצמחו כתוצאה מפעילות הסחר בסם לא היו גבוהים כלל כמקובל אצל סוחרי סמים "קלאסים"" ואילו הרווח היחיד אשר צמח לו מפעילות זו הייתה מימון של צריכתו העצמית.

בנוסף, שאלת הסיכוי לסיום ההליך ללא הרשעה, תלויה גם בהתרשמות בית המשפט מהנאשם משיקומו, או מסיכויי ההשתקמות בעתיד של הנאשם. כך במקרה המתואר, בית המשפט התרשם כי הנאשם חדל מלהשתמש בסמים, הביע חרטה וכן נתמך בתסקיר חיובי על ידי קצין המבחן באשר לסיכוי השתקמותו וחזרתו למוטב.

לסיכום קבע בית המשפט במקרה זה ובהתאם לעיקרון המנחה בענישה, כי מצב בו הנאשם הוא אדם נורמטיבי, הנעדר כל התנהגות ורקע עבריינים, ושהנזק העשוי להיגרם לנאשם במישור התעסוקתי ובמישור האישי כבירים, לעומת התועלת שתיצמח לציבור בהרשעתו ובשליחתו למאסר בפועל.

על כן במקרה זה ועל אף שלא הייתה מחלוקת כי הנאשם ביצע עבירה של סחר בסמים  הסתפק בית המשפט בהטלת עונש קל במיוחד ללא הרשעה.

לסיכום: בפסיקה הישראלית ניתן למצוא מקרים בהם הסתפק בית המשפט בהטלת עונש קל ללא הרשעה על מי שנקבע לגביו שעבר עבירה של סחר בסמים קלים מסוג חשיש או מריחואנה ובכל מקרה, כל מקרה ייבחן לגופו.