החזקת סמים – השלכות וענישה

על מנת להיחשב כמי שביצע עבירה על פי כללי הדין הפלילי , יש לבצע מעשה בניגוד לדין או בדרך של מחדל (אי עשיית פעולה שיש חובה לעשות על פי דין), או על ידי החזקת חפץ שאסור להחזיקו.

פקודת הסמים המסוכנים מונה רשימה ענפה ומפורטת בדבר החומרים שיחשבו לחומר מסוג סם מסוכן ובנוסף לכך גם קובעת את האיסור להחזיק בהם. כלומר, עצם החזקת סמים או חומר אסור אחר, גם מבלי לעשות בהם שימוש כלל, מהווה עבירה פלילית לכשיעצמה, אשר בגינה אף צפוי עונש מאסר בפועל.

החזקת סמים בידי אחר

בעניין זה קבע בית המשפט, כי בכל הנוגע להרשעת אדם בעבירה של החזקת סמים או של החזקה בחפץ אסור אחר (למשל החזקת נשק בניגוד לחוק), יש לבחון זאת באמצעות מבחן השליטה הממשית שיש לאותו אדם על החפץ. כלומר, האם לאותו אדם יש את היכולת הפיזית לעשות בחפץ כרצונו או האם יש בידיו את היכולת לקבוע את גורלו של החפץ, גם אם אותו חפץ מוחזק פיזית בידי אחר.

כלומר, אין הכרח כי בעבירה של החזקת סמים יורשע רק מי שנתפס כמחזיק את הסמים פיזית במובן הצר. קרי, על גופו בכליו או בחפציו. אלא גם מי שייקבע לגביו שהחזיק את הסמים במקומות אחרים.

כך לדוגמה, קבע בית המשפט כי אדם אשר החביא סם מסוכן מסוג קוקאין בחצר השכנים שלו ייחשב כמי עבר עבירה של החזקת סמים.

יתרה מזאת, אדם עשוי לעמוד לדין בגין החזקת סמים גם אם הוא אינו בעל השיטה בהם

כך קבע בית המשפט במקרה בו הועמד אדם לדין שנתפס יחד עם מעורבים נוספים בצפון הארץ, כאשר בכליו של אחד מהם נמצאו כדורים מסוג אקסטזי.  בית המשפט קבע במקרה זה, כי למרות שהנאשם לא החזיק את הסמים בעצמו, נוכחותו עם יתר המעורבים לא הייתה מקרית וכן הימצאות הנאשם בסביבה בה התנהלה פעילות עבריינית גלויה, העידה על מודעותו לטיב המעשים ואף גם על הסכמתו לכך.

כלומר, בנוסף לאחריות הנפרדת של כל אחד מהמעורבים מפרשה, קבע בית המשפט כי יש לראותם "כמחזיקים בסמים בצוותא" בשל קיומם של 3 תנאים מצטברים:

1. מדובר בחבורת אנשים בעלי זיקה קרובה בניהם.

2. לפחות אחד מבני החבורה מחזיק בסמים פיזית.

3. אותו אדם מודע להחזקת הסמים על ידי אחד מבני החבורה ומסכים לכך.

החזקת סמים לשימוש עצמי לעומת החזקת סמים שלא לשימוש עצמי

כאמור יש איסור מוחלט על החזקת סמים ועם זאת, החוק מבחין בין 2 מצבים של החזקת סמים. החזקה לשימוש עצמי והחזקה שלא לשימוש עצמי. בעוד שבמצב הראשון העונש הצפוי על פי חוק על עובר עבירה זו הוא 3 שנות מאסר, במצב השני העונש חמור הרבה יותר וקובע 20 שנות מאסר.

הבחנה דרמטית זו נעוצה בכמות הסם שנתפס על ידי המחזיק בו. כאמור בחוק ישנה רשימה ענפה ומפורטת של חומרים האסורים להחזקה תוך ציון הכמות שתחשב לשימוש עצמי. למשל, החזקה של יותר מ- 15 גרם של מריחואנה תיחשב להחזקה שלא לצריכה עצמית, אשר עשויה להקים "חזקה" כי אותו אדם סוחר בסם ולפיכך אף צפוי לעונשים משמעותיים במיוחד.

לסיכום: בחוק יש איסור מפורש על החזקת סמים לא משנה מה מטרה, בין אם לשימוש עצמי ובין אם לאו, אלא אם ניתן היתר מאת גורם המוסמך לכך. כמו כן ועל מנת לקיים את הרכיב ההתנהגותי שבעבירה, אין הכרח כי ההחזקה בסמים תהא פיזית ויתרה מכך במקרים מסוימים ניתן להעמיד אדם לדין בגין החזקת סמים אפילו אם הוא אינו בעל השליטה בהם.