עורך דין תלונות שווא
עורך דין תלונות שווא
פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אמיר מורשתי



פרטי יצירת קשר:

משרד עורכי דין – אמיר מורשתי
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

מידע חשוב נוסף

מה המשמעות של הגשת תלונת שווא במשטרה

לא אחת אנו שומעים על מקרים בהם אדם מגיש תלונה שקרית לגמרי במשטרה. מהן ההשלכות לתלונת שווא שכזו? האם אדם שהגיש תלונת שווא יועמד לדין? ומה בנוגע להגשת תביעה אזרחית כנגדו? על כך במאמר שלפניכם.

מה המשמעות של הגשת תלונת שווא במשטרה

הליכים פליליים כנגד מגיש תלונת השווא

חוק העונשין בסעיפים 240 ו-243 אוסר להעיד עדויות סותרות ולמסור ידיעות כוזבות למשטרה. אדם המגיש תלונה שקרית, במטרה להטעות את המשטרה, עובר בעבירה פלילית אשר עונשה בין 3 ל-5 שנים מאסר.

“במקרים בהם קיימות ראיות חיצוניות ממשיות לכך שמלכתחילה נמסרה עדות שקרית מתוך מגמה להפליל את הנאשם, קיים, ככלל, אינטרס ציבורי במיצוי הדין ולעתים אף ראוי לשקול העמדה לדין בגין עבירה של מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 243 לחוק העונשין”

(הנחיות הפרקליטות)

הפרקליטות: אין להעמיד לדין מתלונן/ת על עבירות מין או אלימות

עם זאת, בפועל, המשטרה בדרך כלל אינה מעמידה לדין אדם שהגיש תלונת שווא. זאת משום שעל פי רוב תלונות שווא במשטרה נוגעות לעבירות מין או אלימות, ועל עבירות מסוג זה קיימת הנחיה מפורשת של הפרקליטות שלא להעמיד לדין את המתלונן/ת. הנחיה זו נכתבה על ידי השופטת עדנה ארבל, בתפקידה כפרקליטת המדינה, והיא מוכרת לכל כ’הנחיה 2.5 של הפרקליטות’.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

“בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות”, כותבת ארבל, “ראוי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט (במיוחד כשמדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד קרוב משפחה) ולבחון האם העדות המקורית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם, מהעדר כוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה”.

“לפיכך”, היא מסכמת, “רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעצרו לצרכי חקירה”

תביעה אזרחית בגין לשון הרע

במקביל, ומבלי תלות בהליך הפלילי הנתון להחלטתה של המשטרה, ניתן לתבוע את מגיש תלונת השווא בבית משפט אזרחי בגין לשון הרע. עבירת לשון הרע היא האיסור לפרסם אודות הזולת דברים שקריים, ותלונה שקרית במשטרה אינה שונה מכל פרסום אחר.

עם זאת, עילת לשון הרע קמה רק במקרה בו המתלונן ידע כי תלונתו כוזבת, ומטרתו הייתה להטעות את המשטרה. אולם אם המתלונן התבלבל או פירש דברים בצורה לא נכונה והתלונן בתום לב, אין הוא בגדר מפרסם לשון הרע.

מקורה של הבחנה זו הוא סעיף 15(8) לחוק לשון הרע. סעיף זה מונה מספר מקרים בהם המספר לשון הרע אינו עובר עבירה פלילית משום שפעל בתום לב, ואחד המקרים המנויים בסעיף מדבר בפירוש על תלונה במשטרה:

” במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

סעיף זה, קובע בית המשפט בהלכת ריימר (בע”א 788/79), מדבר על מקרה בו אדם מגיש תלונה בתום לב, תוך שהוא מאמין באמיתותה; במקרה כזה, אין הוא נחשב כמפרסם לשון הרע, גם אם לבסוף התברר שהתלונה איננה נכונה. ברם, אם המתלונן ידע מלכתחילה כי מדובר בשקר וכוונתו הייתה להטעות את המשטרה, הוא עובר בעבירת לשון הרע וניתן לתבוע אותו בגין כך.

האמור לעיל ובכל המאמרים באתר תלונת שווא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבות העניין הספציפי. המסתמך על המידע עושה כן על אחריותו האישית בלבד.

לייעוץ ראשוני חייג 077-9974772 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף