תלונת שווא היא עבירה פלילית שעשויה להוביל במקרים מסוימים גם למאסר בפועל. גם עבירת האיומים היא עבירה פלילית, אם כי בדרך כלל איום הנאכף על ידי המשטרה והתביעה הוא איום בפגיעה בגוף וברכוש.
עם זאת, בקריאה מדוקדקת של לשון חוק העונשין כפי שהיא מופיעה בהגדרת עבירת האיומים, ניתן להסיק כי גם אמירה מצד אדם כלפי אדם אחר לפיה יגיש נגדו תלונה כוזבת במשטרה מתגבשת לכדי עבירה. ואולם, בניתוח עבירה זו יש לערוך מספר מבחנים טרם החלטה על העמדה לדין בגינה.
מהי עבירת תלונת השווא?
תלונת שווא מנוייה בסעיף 243 לחוק העונשין תחת הכותרת ידיעות כוזבות. ההתנהגות הפלילית האסורה הגלומה בעבירה זו, הינה של מסירת מידע כוזב בפני גורם חקירתי תוך ידיעה של המתלונן על כך שדבריו הם כוזבים. עבירה זו נושאת בצדה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר ובהתקיים נסיבות מחמירות, ניתן להטיל בגינה עונש מקסימי של 5 שנות מאסר.
מבחינה ראייתית, הרשעה בעבירה זו דורשת הוכחת יסוד עובדתי של עצם המעשה הפיזי של מסירת מידע כוזב, לצד הוכחת יסוד נפשי של ידיעה על אי נכונות התלונה. האתגר המרכזי של רשויות האכיפה בהוכחת עבירה זו היא הוכחת היסוד הנפשי, שכן חוסר יכולת להוכיח את התלונה אינו נגזר מהכרח מאי נכונותה, אלא פעמים רבות בשל חוסר ראיות בלבד.
האם איום בתלונת שווא הוא אסור על פי החוק?
עבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין והיא נוקטת בלשון כללית ביחס לשאלה איזה ביטוי מהווה איום. במהותה, מייצגת עבירה זו מתח מובנה בין חופש הביטוי של כל אדם לומר את שעל ליבו ללא הגבלה, לבין חירותו של אדם לחיות את חייו מבלי שיהיה נתון לאיומים או הקנטות שיחדירו בו פחד ויפרו את שלוות חייו.
ליבת עבירת האיומים מבחינת החוק, הוא במסר הנחשב שלא כדין. כך למשל, איום בנקיטה בהליך חוקי כמו הגשת תלונה למשטרה או הגשת תביעה הוא איום הנעשה כדין ואינו מהווה עבירה. ואולם, כשם שתלונת שווא היא מעשה שאינו כדין, גם האיום להגיש תלונת שווא הוא אינו כדין כאשר הוא נעשה במטרה לפגוע בחירותו או שמו הטוב של אדם נשוא תלונת הכזב.
מה ההשלכות של איום בתלונת שווא?
אדם אשר מאיים על אחר שיתלונן עליו באופן כוזב במשטרה, מאיים למעשה לעשות שימוש אסור בחובתה של המשטרה לחקור תלונות. כל זאת, באופן שעשוי להביא לפגיעה בחירותו, שמו הטוב או פרנסתו של המאוים. על כן, אדם החווה איום שכזה יכול לפנות למשטרה ולהגיש נגד המאיים תלונה אשר תביא לחקירתו.
היות שמדובר באיום שאינו כולל אמירה על כוונה לפגיעה פיזית, סביר שהתלונה תיחקר על ידי המשטרה ללא צורך במעצר המאיים, כאשר באפשרות המשטרה להטיל על המאיים את התנאים הבאים ולהבטיח את קיומם באמצעות ערבות כספית:
- הרחקה מקרבת המאוים.
- איסור יצירת קשר עם המאוים.
- מעצר בית לתקופה של עד 5 ימים.
- התייצבות לחקירה על פי דרישה.
- הפקדת נשקו במידה שיש בידיו נשק.
האם ניתן להגיש כתב אישום בגין איום בתלונת שווא?
איום בתלונת שווא היא עבירה המצויה ברף חומרה מאוד נמוך ביחס ליתר עבירות האיומים. בשנים האחרונות גובשה הנחיית פרקליט מדינה המנחה את התביעה באשר לקריטריונים המצדיקים העמדה לדין בעבירות איומים. על פי הנחיה זו, הרכיב שעשוי להטות את הכף לעבר העמדה לדין של מאיים בתלונת שווא הוא קיומה של מערכת יחסים זוגית בין המאיים למאוים.
ראוי לציין כי באופן סטטיסטי, מרבית התלונות בגין עבירת האיומים נסגרות מפאת חוסר עניין לציבור. חלק נוסף של תלונות נסגרות מחוסר ראיות או חוסר אשמה, שהן עילות סגירה המתייחסות לטיב הראיות. לצד זאת, עושה התביעה שימוש מרובה במסלול של סגירת תיק בהסדר, במסגרתו מוטל על החשוד באיומים עונש כספי מוסכם מבלי שיוגש נגדו כתב אישום.
איום בתלונת שווא – הפליליות היא בכוונה למסור מידע כוזב
אדם המאיים בהגשת תלונה על אחר מתוך ידיעה שמדובר בתלונה כוזבת עובר עבירה פלילית, וזאת בשונה ממי שמאיים להגיש תלונה על מעשה שאירע, לתפיסתו האותנטית, במציאות. עם זאת, מדובר בעבירה ברף נמוך יחסית אשר עשויה להסתיים, ככל שמדובר בחשוד ללא עבר פלילי שהאיום לא שוגר אל בן או בת זוגו, בסגירת התיק מחוסר עניין לציבור או במסגרת הסדר מותנה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר