איך להוכיח תלונת שווא? מדריך משפטי

תלונת שווא, היא תלונה שמגיש אדם במשטרה כנגד אדם אחר, אשר אין לה כל אחיזה במציאות, או כאשר מדובר בניפוח קיצוני של סיטואציה שהתרחשה. ההשלכות של הגשת תלונת שווא יכולות להיות הרסניות כלפי האדם נגדו הוגשה התלונה, ולהוביל לפתיחת הליך פלילי שאינו צודק.

המחוקק מתייחס בחומרה רבה לאנשים שמגישים תלונות שווא, ולכן ניתן לפתוח נגדם הן בהליך פלילי, והן בהליך אזרחי לצורך קבלת פיצוי. לפיכך, לאדם שהוגשה נגדו תלונת שווא, מומלץ לפנות לעורך דין המבין בתחום, על מנת להביא לביטול התלונה, ואף על מנת לקבל פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם.

כיצד נוכיח תלונת שווא?

הדבר החשוב ביותר שאדם יכול לעשות על מנת להפריך תלונות שווא שהוגשה נגדו – הוא לאסוף ראיות כנגד המתלונן, על כך שמדובר בתלונת שווא. אף אם האדם סבור כי ייתכן ועומדים להגיש נגדו תלונת שווא, מומלץ כי כבר בשלב זה, הוא יתחיל לאגד את ראיותיו.

לפיכך, מומלץ להקליט שיחות עם המתלונן שמציגות את השיחה המלאה בין שני הצדדים, ולא רק את הצד השל המתלונן. למגישים תלונות שווא, יש נטייה להגיש למשטרה רק הצד שלהם בשיחה, בכדי להציג את האדם הנוסף באור שלילי. כמו כן, מומלץ לתעד מצבים בהם נראה כי המתלונן מנסה במכוון לעורר פרובוקציה, על מנת להשתמש בכך כנגד אותו אדם.

לאחר הגשת תלונת השווא, על האדם לגשת עם חומרים אלו לתחנת המשטרה ולהציגם לחוקרים, במסגרת חקירת תלונת השווא. אם יתנהל בסופו של דבר הליך פלילי, יש להציג חומרים אלו גם בפני בית המשפט. כמו כן, לעיתים, טרם הגשת כתב האישום מתנהל הליך שימוע בפני הרשות התובעת, שגם אליו מומלץ להגיע ערוכים בראיות, על מנת למנוע את הגשת כתב האישום מלכתחילה.

לאור אלו, מומלץ להצטייד בעורך דין מומחה, שיעזור באיסוף הראיות הנצרכות לצורך הפרכת התלונה. כמו כן, עורך הדין יעזור לצלוח את שלב החקירה, את הליך השימוע, ואת ההליך הפלילי, ככל שיפתח. חקירת משטרה, היא אירוע מורכב עבור כל אדם, ובוודאי עבור אדם נורמטיבי, אשר לא הסתבך עם החוק בעברו.

הענישה בגין הגשת תלונת שווא

אדם שהגיש תלונת שווא, לאחר הפרכתה, עלול לעמוד בעצמו בפני הליך פלילי בעבירה של "מסירת ידיעה כוזבת", המופיעה בסעיף 243 לחוק העונשין. מדובר בעבירה במסגרתה אדם מוסר לרשויות החוק מידע כוזב – בידיעה שמדובר בשקר.

על מנת להרשיע בעבירה זו, אין חובה כי תלונת השווא תוביל לפתיחת הליך משפטי כנגד הנילון, ומספיק כי המתלונן הגיש מידע שקרי למשטרה בדבר אותו אדם, ביודעין.

העונש בגין עבירה זו – יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר. במקרים בהם תלונת השווא עסקה בעבירות מדרגת "פשע", קרי, עבירות שעונשן הוא מעל לשלוש שנות מאסר – העונש יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר.

מעבר להליך הפלילי, ניתן לתבוע את המתלונן גם בשני מסלולים של תביעה אזרחית, כפי שנראה.

הגשת תביעת לשון הרע בגין תלונת שווא

דרך ראשונה לקבל פיצוי בגין תלונת שווא, היא באמצעות הגשת תביעת לשון הרע כנגד המתלונן. היתרון בתביעת לשון הרע, הוא שאין צורך להוכיח נזק שנגרם לאדם, על מנת לזכות בפיצוי. זאת אומרת, די שהאדם שכנגדו הוגשה תלונת השווא יוכיח כי המתלונן פרסם עליו לשון הרע, במסגרת הגשת התלונה במשטרה.

במסגרת תביעת לשון הרע, ניתן לקבל פיצוי של עד 50,000 ש"ח. במקרה בו הוכח כי למתלונן הייתה גם כוונה פלילית לפגוע באדם נגדו הגיש את תלונת השווא – הפיצוי יכול להגיע עד ל-100,000 ש"ח.

הגשת תביעת נזיקין בגין תלונת שווא

הדרך השנייה, היא הגשת תביעת נזיקין כנגד המתלונן, ועל מנת לזכות בפיצוי במסגרתה – יש להוכיח נזק שנגרם לנילון. הנזקים שיכולים להיגרם לאדם נגדו הוגשה תלונת שווא, הם רבים. נזקים אלו יכולים לכלול נזקים ממוניים-כספיים, והן נזקים נפשיים ("עוגמת נפש"), וביניהם ניתן למנות:

1. פגיעה במוניטין ובשם הטוב של הנילון.
2. הפסד ימי עבודה בעקבות הצורך בהגעה לתחנת המשטרה ולחקירות.
3. ישיבה מיותרת במעצר, במקרה בו התלונה הייתה בעבירה חמורה (למשל עבירת אלימות או מין), ובעקבותיה נעצר האדם.
4. שכר טרחת עורך דין ופתיחת ההליך משפטי, ועוד.

זאת אומרת, בכדי לקבל פיצוי כספי במסגרת תביעה זו, על הנילון:

1. להוכיח את עצם פרסום לשון הרע.
2. להוכיח את הנזק שנגרם לו בעקבות הפרסום.
3. להוכיח את הקשר הסיבתי בין השניים – שעצם הפרסום הוא שגרם לנזק.

סיום

הדבר החשוב ביותר שאדם שהוגשה נגדו תלונת שווא יכול לעשות – הוא לאסוף ראיות כנגד המתלונן, בנוגע לכך שהתלונה שהגיש הינה שקרית. מעבר לכך, מומלץ לאותו אדם לפנות להתייעצות עם עורך דין, שיעזור לו באיסוף הראיות הנכונות על מנת להוביל לביטול התלונה, ולאחר מכן – להתמודד עם חקירת המשטרה וההליך הפלילי שעלול להגיע בעקבותיה.

לאחר הפרכת התלונה, ניתן להגיש כנגד המתלונן תביעה אזרחית לצורך קבלת פיצויים בגין הגשת תלונת השווא, במספר עילות. כמו כן, מגיש תלונת השווא חשוף להליך פלילי בעבירה של "מסירת ידיעה כוזבת", שהוענש בצידה יכול להגיע עד לחמש שנות מאסר.