תופעת תלונות השווא אינה חדשה, ושורשיה עוד בימי התנ"ך כדוגמת סיפור יוסף ואשת פוטיפר. אולם בשנים האחרונות, בד בבד עם התפתחות המדיה הדיגיטלית, היא הולכת וצוברת תאוצה ואף מקבלת חשיפה גבוהה, דבר שאינו מיטיב כמובן עם קורבן תלונות השווא.
הקלות והזמינות שבה מוגשת תלונה הנחזית להיות אותנטית, קורצת לאלו המעוניינים להשתמש בכלי ניגוח זה כדי להשחיר את פני הנאשם ובכך להשיג מטרות שונות כמו: השגת יתרון משפטי בהליך כלשהו, יתרון במרוץ לתפקיד או בבחירות, פגיעה בו, בפרנסתו או במשפחתו ועוד.
סטטיסטית, היקף תלונות השווא הנוגעות לעבירות מין או אלימות במשפחה, הוא הגבוה ביותר שכן מצד אחד קיימת חשיפה תקשורתית גבוהה לעבירות מסוג זה והתוצאות המיידיות של אשמה כזו על הנאשם הן הרסניות, ומצד שני הגישה הסלחנית שבה נקטה הפרקליטות באשר לרמת הענישה של המתלונן הבדאי, בנימוק כי ענישה חמורה, תרתיע מתלונן אמת שחווה עבירות מין אן אלימות על בשרו.
1. הגשת תלונות שווא כחלק מהליך הגירושין
בשל רגישות המערכת לעבירות מין ואלימות במשפחה, ניתנו כלים רבים בחוק להתמודדות עם תופעות אלו, וביניהם:
- הוצאת צו הרחקה
- הוצאת צו הגנה במעמד צד אחד – בכל בית משפט שלום
בעקבות כלים משפטיים אלו, התפתחה תופעה מדאיגה של ניצול ציני של אותם כלים כאשר אחד הצדדים להליך הגירושין מגיש תביעה בגין אלימות, הזנחה, פגיעה מינית ועוד. התוצאה המיידית היא בדרך כלל הרחקתו של הנאשם מהתא המשפחתי, וכמובן ההשלכות לכך על תדמיתו הציבורית ועוד. הדבר נובע במקרים רבים מתחושת נקם, כעס או עלבון שחווה הצד שכנגד המחפש לו פורקן מיידי לתחושות קשות אלו באמצעות הגשת תלונת שווא, בידיעה שתיפול על אוזניים קשובות.
עד שנת 2016 נהנו מתלונני השווא בעבירות אלו מכעין "חסינות" שכן הפרקליטות לא ששה להגיש תביעה בגין תלונות שווא בחשש שהן נעשו מתוך לחץ נפשי, ממניעים נכונים וכן מהאינטרס הציבורי שנועד לעודד מתלוננים בעבירות מין ואלימות במשפחה ולא להרתיע אותם.
בשנת 2016 שונתה הנחית הפרקליטות והיא מעמידה לדין מתלונני שווא בהתקיים הנסיבות המרכזיות האלו:
- תלונת השווא עולה לכדי "עלילה"
- לתלונת השווא היה מקום מרכזי בהליך המשפטי
- תלונת השווא הייתה עלולה לגרום לנזק חמור וממשי לנאשם
- תלונת השווא נתגלתה בשל גורם חיצוני ולא בשל חזרתו של המתלונן מעדותו
2. אילו פעולות מיידיות על הנילון לנקוט בטרם ייצא למסע משפטי לטיהור שמו?
עוד בטרם הגשת תביעה משפטית באחת מן הדרכים שיפורטו להלן, הנאשם בתלונות השווא יכול לנקוט במספר פעולות חשובות כדי לקצר את הליכי הסרק וכדי לחזק את מהימנותו כנפגע.
- צבירת ראיות נגדיות – הואשמת באלימות? חפש ראיות המוכיחות ההפך: קלטות, מחמאות שנשמעו מפי המתלונן על יחס חם, צילומי מסך של התכתבויות המוכיחות את טענותיך.
- פנייה לבית המשפט בבקשה לעבור בדיקת פוליגרף – למרות שבדיקה כזו אינה נחשבת כהוכחה משפטית, אין ספק שהיא מוסיפה נדבך חשוב של אמינות לגרסת הנאשם.
- כפוף לחוק, הפעל חוקר פרטי או הקלט שיחה בינך לבין המתלונן מתוך רצון לגרום לו לפלוט פרטים שיאוששו את טענותיך כי כל התלונות הן שקריות ומונעות בשל רגש נקמנות.
3. מהם האמצעים המשפטיים שבידי עורך דין תלונת שווא לנקוט נגד ה"מתלונן"?
גם בהליך זה כדאי וחשוב להסתייע בעורך דין תלונות שווא המכיר את ההליכים המשפטיים השונים שכן כפי שראינו למעלה, כדי להרשיע אדם בתלונות שווא, על הנפגע להוכיח יסודות שונים שנעברו ולעיתים הדבר אינו קל. גם המישורים המשפטיים השונים שבאמצעותם ניתן לתבוע מתלונן שווא, מחייבים ייעוץ משפטי נכון.
- תביעה פלילית – קיימות סעיפים שונים בחוק הפלילי הקובעים כי תלונות שווא הן עבירה פלילית: סעיף 237 – עדות שקר, סעיף 239 – מסירת תצהיר שקרי, סעיף 243 – מסירת ידיעה כוזבת וסעיף 240 (א) – מסירת עדויות סותרות.
על עורך הדין לשכנע את רשויות החוק כי המתלונן שווא "עומד" בדרישות החוק לשם הגשת תביעה פלילית.
- חיוב בהוצאות משפטיות – אם התרשם בית המשפט כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב או בזדון, הוא רשאי להשית על המתלונן הוצאות משפט לטובת המדינה ולטובת מי שנפגע וכן פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת התלונה. אם הנילון אף נעצר כתוצאה מתלונות השווא, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן בפיצויים על מעצר השווא.
- הגשת תביעה אזרחית – הגשת תביעה כזו אפשרית עפ"י מספר סעיפים בחוק האזרחי:
- סעיף 60 לפקודת הנזיקין – הגשת תביעה בגין הליך שווא (נגישה)
- עוולת הרשלנות – בשל מעשה שאדם סביר לא היה עושה
- הפרת חובה חקוקה – הפרת חובה חקוקה שנועדה להגן על הזולת
- חוק יסוד כבוד האדם וחרותו – פגיעה בכבוד האדם, בשמו הטוב ובחרותו
- חוק איסור לשון הרע – תביעה בשל פרסום שנועד להשפיל את האדם, לבזותו או לעשותו מטרה לשנאה.
ולסיכום: אדם הנפגע מתלונות שווא, בייחוד בתחום של עבירות מין ואלימות במשפחה, רשאי להגיש תביעה נגד המתלונן בהסתמך על חוקים שונים הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. מוטב להסתייע בעורך דין העוסק בייצוג בעבירות של תלונות שווא! השורה התחתונה: על הנפגע לנקוט בכל פעולה חוקית כדי להוכיח ולחזק את טענותיו בדבר חפותו עוד בטרם הגשת תביעה משפטית נגדית.